הכל בגללך

את יודעת, פעם חשבתי שכל פעם שאני שרה השמיים בוכים כי אני שרה גרוע, עכשיו אני חושבת שהם בוכים כי הם מרגישים כמה עצוב לי, כמה קשה.

את שמת לב לשעה בשעון כשיצאתי היום?
אני חושבת שלא.
את יודעת שיצאתי מהבית שעה וחצי לפני הזמן?!
ואת לא הבעת בכלל התנגדות לכך, אה נכון, את אמרת לי ללכת.
את יודעת שישבתי איתן היום שוב, צחקנו, דיברנו, ממש כמו תמיד, רק שאני הייתי עצובה יותר היום, הייתי על סף דמעות.
את יודעת שהספקתי לעשות לפחות ארבעה סיבובים סביב הסניף כי לא היה לי לאן ללכת?!
את יודעת שאת היית הסיבה להתפרצות שלי?!
את יודעת שכל מילה קטנה ממך מדליקה אותי, מעלה לי את העצבים.

אני מישהי ממורמרת מאי פעם,
בגללך.
אני מישהי עם חזות מזויפת,
בגללך.
אני מישהי רואה שחורות,
בגללך.
אני מישהי שלא שמחה, רק עושה את עצמה,
בגללך.
אני רגישה ורכרוכית,
בגללך, בגלל כל מילה שאמרת לי.
אני מישהי שלא מחפשת בדרים טובים באנשים,
בגללך.
אני מישהי שלא נפתחת לאנשים, לא מכירה ברים חדשים,
בגללך.
את לא יודעת למה את גורמת לי, נכון?
אה, נכון, הרי למה שהיה לך אכפת ממני?
את מנצלת את טוב לבי, אז אולי אני צריכה להיות ילדה רעה.
אני מאבדת את האיפוק שלי,
הוא כבר כמעט ולא קיים.
את יודעת שלפעמים גם לי קשה?
את יודעת שלפעמים גם אני צריכה חופש מהכל?
את יודעת שכולם שונים אותי.אני לא מאמינה שמישהו באמת אוהב אותי.
את יודעת שגם אני בוכה?
שגם לי יש רגשות.
את יודעת שאף אחד לא מבין אותי, וגם מי שאומר שכן מסתבר שגם הוא מנצל אותי.
את יודעת שנשבר לי ממך?
אה, זה הדבר היחיד שמכל הרשימה שאת יודעת.
את יודעת שאני לא יכולה יותר! שלפעמים כן, לפעמים גם לי עולות המחשבות מה יקרה אם אני לא יהיה פה, אולי זה לא ישנה לאף אחד.
את יודעת שאני מרסנת עכשיו את הבכי שלי?!
את יודעת שאני מרגישה מושפלת?!
את יודעת שאני כותבת את כל זה?!?!
לא!!
הרי למה שתדעי? לא אכפת לך יותר, את לא באמת מקשיבה כשאני מדברת.

אני ילדה חסרת תועלת, עולבה, יודעת רק להרוס ולא שום דבר אחר,
בגללך, בגלל שאת מזכירה לי את זה כל פעם ולא נותנת לי לחשוב אחרת.
אני ילדה שאיבדה מזמן את האמון והתקווה בעצמה,

בגללך.