שקרים (1D) פרק 3

עשיתי את ההגרלות של החברות שלהם.. אל תתפלאו אם תראו שאף אחת לא ביקשה את הדמות הזאת בפרק הראשון כי הוספתי להגרלות חברות שלי שקוראות את הסיפור לפני ועוזרות לי איתו.. מי שלא יצאה סליחה.. אם תרצו אולי כשאני אכתוב סתם פאנפיק או משהו אני אוסיף אותכן.. :)
טוב.. סיימתי את החפירה.. חח והפרק.. הוא יצא קצת ארוך אבל לא נורא :P

אלקסיס צדקה, הבנים באמת ״מתו״ על הארוחה שהכנתי להם. ישבנו לאכול ביחד את הארוחה, למרות שאני רציתי ללכת הם התעקשו. לאחר מכן ראינו סרט, צחקנו, דיברנו, עשינו שטויות. באמת יצא לי להתחבר אל הבנים. 
חיבקתי את הבנים ויצאתי מביתם כאשר לינה התקשרה אלי. 
״סטקש עוד חמש דקות!״ היא ניתקה לפני שהספקתי לענות.
הגעתי לסטקש, הבית קפה האהוב עלינו. לינה ישבה באחד השולחנות. שיערה המתולתל נאסף לצמה מרושלת, ענייה הירוקות הודגשו בצללית עדינה ושפתיה העבות נמרחו באודם ורוד. היא לבשה שימלה פירחונית שהדגישה את גופה. היא הבחינה בי ונופפה לי בחיוך גדול. 
״היי״ חיבקתי אותה והתיישבתי גם אני. ״מה קורה?״ 
״רגיל, את יודעת. הייתי עכשיו בדייט עם ג׳ונתן״ אמרה.
״איך היה?״ שאלתי. 
היא הרימה את ידה מראה לי טבעת אירוסין מקושטת ביהלום בצבע כחול עדין. 
״הוא הציע לך נישואים?!״ צעקתי מופתעת.
״ששש… תהי בשקט!״ היא השתיקה אותי. 
״סליחה״ צחקתי חוטפת את ידה בשביל להביט בטבעת. ״היא יפיפיה לי!״ חייכתי אליה. 
״היהלום לא ורוד,״ אמרה בקול מאוחזב. ״אבל גם זה בסדר. אני מניחה״ היא משכה בכתפייה. 
״אוי תשתקי, ג׳ונתן בחר לך טבעת מושלמת!״ היא חייכה, מאושרת. 
״טוב, עזבי אותי. איך העבודה החדשה שלך?״ היא שאלה. 
״נוראית״ נאנחתי. 
רוב האנשים היו שואלים אם הבנים לא נחמדים, אבל לא לינה- היא מכירה אותי טוב מדי. ״הם נחמדים?״
הנהנתי. ״ועכשיו זה יותר גרוע, אלקסיס רוצה שאני אתחבר אליהם ושהם יגלו לי את הסודות שלהם!״ גלגלתי עניים בהנחה.
״למה את לא פשוט מתפטרת?״ שאלה.
״אני צריכה את הכסף.״ הסברתי.
״אני יכולה להלוות לך כסף״ היא חייכה.
״אני לא אקח ממך כסף!״ התנגדתי לרעיון שלה.
״למה? כבר הלוות ממני כסף הרבה פעמים״ 
״כן, לקפה או בגדים אבל לא לטיפול רפואי שעולה מליוני דולרים!״ המשכתי להתנגד.
״בסדר״ נכנעה לבסוף. ״רק, תעשי מה שאת חושבת שנכון לעשות.״ נאנחה.
הנהנתי מעיפה מבט מהיר בפלאפון שלי, בודקת מה השעה. ״שיט, כבר אחת עשרה וחצי..״ נאנחתי. ״אני חייבת ללכת לשחרר את קאט!״ 
נפרדנו בחיבוק ואני רצתי לכיוון המכונית שלי. התקשרתי אל קת׳רין מהדרך. ״אני עוד חמש דקות בבית!״ צעקתי לפלאפון. 
״אני מאשימה אותך בזה שאני מגיעה מאוחר הבייתה״ אמרה.
״אין בעיה״ גיחכתי. 
״ומגיע לי תשלום נוסף על השעות הנוספות״ 
״בסדר.. בסדר..״ נאנחתי בגיחוך.
הגעתי לבייתי ונכנסתי. קת׳רין ישבה על הספה וראתה טלוויזיה,  ״מה את רואה?״ שאלתי בזמן שהנחתי את תיקי על השולחן.
״כתבה על וואן דיירקשן!״ אמרה בהתלהבות.
אוי, שחכתי שקאט מעריצה אותם. מזל שלא אמרתי לה שאני עובדת אצליהם. גיחכתי לעצמי. ״הינה הכסף״ הושטתי לה את השטרות. 
״תודה״ היא חייכה, סופרת את הכסף בזמן שהיא מרימה את התיק שלה שנזרק קודם לכן ליד הספה והלכה לכיוון הדלת. ״אה, אמא אמרה לי לשאול אותך אם את ואד תבואו בשבת.״ 
״בטח״ חייכתי. היא יצאה מהבית ואני התיישבתי על הספה, התכוונתי להעביר ערוץ אך אז התחיל שיר של הבנים. כשאני חושבת על זה, אף פעם לא שמעתי שיר שלהם. כלומר, שיר שהם באמת שרים ולא קאט והחברות שלה שרות בניסיון גרוע לחכות אותם, למרות שלקאט יש קול מדהים היא כנראה לעולם לא תצליח לשיר כמוהם. הקשבתי לשיר שלהם- I Would. הם באמת שרים יפה, אני מבינה איך זה שיש להם כל כך הרבה מעריצות.