התחלה חדשה- עונה 2- פרק 26

נכנסנו לשם, לעמדת הקבלה. הכל היה כל כך שקט. ״שלום בנות״ הפקידה אמרה לנו בקרירות. ״שלום, אנחנו מחפשות את יעל דקל״ תמר אמרה. הפקידה הסתכלה ביומן שלה. ״תרשמו את שמכן כאן״ היא אמרה וסובבה אלינו את היומן. ״בואו אחריי״ היא אמרה בחיוך צבוע וליוותה אותנו לאיזה חדר.
״כרגע, הנערים נמצאים בהרצאה מנער אחר שהיה פה בגמילה, מותר לחברים ולקרובי משפחה להצטרף, בתנאי שתשמרו על השקט״ היא אמרה. הסתכלתי על תמר והנהנתי. ״.. החברים באו לבקר מדי פעם, בשביל לבדוק איך אני. הביקורים של החברים הם אלה שעזרו לי להתאמץ ולהבין כמה חשוב זה לצאת מזה ומהמקום הזה״ שמעתי קול כשנכנסנו. ״אתה יכול להמשיך״ הפקידה אמרה ויצאה מהחדר. הוא הסתכל עלינו. בחיים לא הייתי מנחשת שבחור כזה היה מכור. התיישבנו ליד יעל, שהייתה מרוכזת בהרצאה.
בסוף ההרצאה, כולם חזרו לחדרים שלהם. ״אני כל כך שמחה שאתן כאן״ היא אמרה לנו בחיוך. חייכתי. ״איך כאן עד עכשיו?״ תמר שאלה. ״בסדר״ היא אמרה בחיוך. ״היה שווה לקחת סמים רק בשביל להכיר אותו״ היא אמרה בחיוך והסתכלה על הבחור שהעביר את ההרצאה. הסתכלנו עליה. ״אתן יודעות למה אני מתכוונת..״ היא תיקנה את עצמה. ״אני מבינה אותך״ תמר מיד אמרה בחיוך. חייכתי. ״אני הולכת לאכול ארוחת צהריים, חצי שעה ואני חוזרת״ היא אמרה לנו בחיוך, חיבקה אותנו והלכה. התקדמנו ללובי והתיישבנו. ״אתן בטוחות שהכל בסדר איתה?״ נועה שאלה אותנו בפלאפון. ״יותר מבסדר״ אמרתי. היא נשמה להקלה. ״אני אקפוץ לשם יותר מאוחר, אני ויונתן עסוקים״ היא אמרה. צחקתי. ״עסוקים.. תהנו״ אמרתי בחיוך. ״אנחנו נהנה, וזה לא מה שאתן חושבות״ היא אמרה וניתקה. ״נועה נועה..״ תמר מלמלה. ״היי״ שמענו קול של גבר. הרמתי את מבטי. זה הבחור מההרצאה. ״היי״ תמר אמרה בחיוך. עכשיו היא רווקה לגמרי. בינתיים. ״היי״ אמרתי. ״אני יכול?״ הוא שאל והצביע על הכיסא. ״ברור״ תמר אמרה בחיוך. הוא התיישב מולנו. ״אתן חברות של יעל?״ הוא שאל. ״כן״ אמרתי. ״רציתי להגיד לכן שזה ממש חשוב לאנשים שפה שיבואו לבקר אותם האנשים שהם אוהבים, ועכשיו אולי זה מרגיש לא נוח אבל זה עושה לה טוב שאתן פה״ הוא אמר. הנהנתי. ״זה עושה גם לנו טוב, כבר המון זמן שלא ראינו אותה ככה, במצב נורמלי״ אמרתי. הוא הנהן. ״אה, אני נאור״ הוא אמר בחיוך והושיט אליי את ידו. ״ענבר ותמר״ אמרתי והצבעתי על תמר. היא הנהנה בחיוך. ״אני אלך לבדוק מה עם יעל״ תמר אמרה והלכה במהירות. הפלאפון שלי צלצל. ״אין לך שיעור עכשיו?״ שאלתי את חן. ״יש שיעור, לא נמצא בו״ הוא ענה. ״את ותמר במוסד ההוא?״ הוא שאל. ״כן, אנחנו במוסד ההוא״ אמרתי בחיוך. ״יופי, אנחנו בדרך״ הוא אמר וניתק. נאנחתי והחזרתי את הפלאפון לתיק שלי. נאור הסתכל עליי. ״זה היה החבר שלך?״ הוא שאל. ״לא״ אמרתי בחצי חיוך. ״טוב, אני לא אפריע לך יותר״ הוא אמר בחיוך. ״את. לא מפריע לי..״ אמרתי, זה הרגיש לי לא מנומס. ״לא, אני גם ככה חייב ללכת״ הוא אמר וקם. ״היה נעים להכיר אותך, ענבר״ הוא אמר בחיוך והלך. נאנחתי ונשענתי אחורה. ״בודדה?״ שמעתי קול. ״היי״ אמרתי בחיוך לחן וגיא. הם התיישבו לידי. ״איפה יעל? ותמר?״ חן שאל. ״הן עוד שנייה חוזרות״ אמרתי. ״ואת נשארת כאן לבד?״ חן שאל. ״כן״ אמרתי. ״היא עוד שנייה באה״ תמר אמרה ונעמדה לידנו. היא הסתכלה סביב. ״איפה נאור?״ היא שאלה. ״מי זה נאור?״ גיא שאל.