still smiling
"יעל! תפתחי את החלון!" צעקה לי אימא. נאנחתי.
"את אמורה לישון!"
"אני הולכת! מקודם תפתחי את החלון!"ה יא סגרה את הדלת לחדרה. נאנחתי. ניגשתי אל החלון כה4רגלי בזמן החאורן, ופתחתי אותו. הצצתי כרגיל למעלה, אל המרםסת שמעלינו וראיתי…
את האח הקטן, את הילד בכיתה ג'\ד…
בלי חולצה.
פרצתי בצחוק וסגרתי בחבטה את החלון.
ואני עדיין מחייכת :)
הוטרדתי קשות *~*~*~*
תגובות (5)
מה?
(שיגואת כתיב..)
חחחחחחח את בשוק?! ומה איתנו? XDD
(ומה אמא שלך קשורה 0_0)
היית חייבת לפתוח את הסיפור איכשהו :)
ומה שקרה לאנדיראנה: הוצאתי את הראש מהחלון, הבטתי במבט מםפנטד לעבר המרפסת של השכנים מלמעלה וראיתי את ה"קוביות" של האח הקטן של זה שאני מחבבת :) אני בשוק עד עכשיו..
פגשתי אותו עכשיו וסיפרתי לו. הוא כול כך מובך! (ואני יותר.. לול)
:)
אנא מוטרדת *~*
חחחח הוא מובך?!
הוא בן, הבנות מובכות. לא אמרו לו את זה?
LOL
XDDDD
הוא אמר לי את זה ספיר :)
הוא כזה:
"פאק! לא, לא ראית! מעולם אלר אית!!!!1" והוא כול כך הסמיק! :)
"אז למה לעזאזל אתה יוצא בלי חולצה למפרסת?1"
:)