הבנ"ה

צריך להבין משהו אחד פשוט מאוד, וזה לא כזה מסובך: כל בני האדם שונים, אך שווים.
מה זאת אומרת?
ישנם אנשים כהי עור, וישנם אנשים בהירי עור. האם מגיע להם יחס שונה? לא!
ישנם אנשים גבוהים, וישנם אנשים נמוכים. האם מגיע להם יחס שונה? לא!
ישנם גברים וישנן נשים. האם מגיע להם יחס שונה? לא!
אז במקום להסתכל על השוני, למה שלא נסתכל על מה שדומה בינינו?
לכולנו יש מוח למעלה, בראש, גבות, עיניים, אף, פה, שיניים, כתפיים, בטן, פופיק, רגליים, ברכיים, מרפקים, עצמות, עור…
לכולנו יש כליות, לב, ריאות.
כולנו נמות אם סכין יינעץ בליבנו.
כולנו נחלה אם נצא החוצה, בקור, אחרי מקלחת.
כולנו נמות אם נשתה רעל.
כאילו שהסכין, החיידקים או הרעל יודעים מאיזו מדינה אתה, מה צבע העור שלך, הגיל שלך או כל דבר אחר.
אל תצפו מאלו לדעת, ואם להם לא אכפת, והם דוממים, אז למה בני האדם, שהם חכמים יותר, מתעניינים בזה?
צריך לחבוק ב-הבנה- את השונים מאתנו, בעיקר היום, ה – 17 במאי, -ה-יום ה-ב-ינלאומי -נ-גד -ה-ומופוביה.
כן, כן, אלו ראשי התיבות של הבנ"ה.
היום הבינלאומי נגד הומופוביה.
בין אם מדובר בבחירה ובין אם מדובר במחלה גנטית כלשהי, ישנם אנשים הומוסקסואלים וישנם אנשים הטרוסקסואלים.
האם להם אין אף? האם להם אין ברכיים? אם נתקע בהם סכין, הם לא ייפגעו? הם לא יישפך מהם דם? או שאולי הם אף פעם לא מצטננים בקרה?
הם בני אדם, בדיוק כמונו, ולכן עלינו לראות אותם כשווים לנו, על אף שהם שונים מאתנו בדבר אחד.
אחרי הכל, ישנם הומוסקסואלים כהי עור, וישנם הומוסקסואלים בהירי עור. ישנם הומוסקסואלים גבוהים, וישנם הומוסקסואלים נמוכים. ישנם הומוסקסואלים גברים, וישנם הומוסקסואלים נשים.
אחרי הכל, אם נחפש, נמצא כל כך הרבה מכנה משותף יחד עם אותם אנשים, אין דבר כזה שיש שני אנשים שאין ביניהם מן המשותף. נתחיל מזה שכל בני האדם הם מאותו מין? הומוספיאנס, כמובן.
כבר עכשיו יש לנו דבר המאחד בין כולנו, ומכיוון שלנו יש את מונח האנושיות, המוסר, החברתיות, אנחנו מוכרחים לחבק זה את זה בהבנה, ולא בשנאת הזר.
ה – 17 במאי הוא היום הבינלאומי נגד הומופוביה, יום שכולו הבנ"ה. הבנה על כך שהזר… הוא לא כל כך מוזר…