הפחד מהמוות, או בעצם מהאהבה? -3

סם התעוררה על מיטתה שוכבת ברכות כאילו מלאך הניח אותה שם. פניה שטופי זיעה מן הסיוט שחלמה….

'פוי זה היה רק חלום' חשבתי לעצמי הסתכלתי סביבי החדר היה שקט, האור החמים שנכנס מן החלון הבהיר לי שהבוקר הגיע קמתי ממטתי והלכתי לחלון פותחת את הווילון הרחב ונותנת לאור השמש להיכנס בעדו, התקדמתי לחדר האמבטיה ושטפתי את פניי בעודיי מצחצחת את שיניי חלף בי זיכרון מהיום הקודם המברשת נלה מידיי ושטפתי מהר את המשחה שבפניי ירדתי למטה במהירות עצומה שכמעט נפלתי במדרגות הגעתי לקומה התחתונה והצצתי בסלון הוא היה ריק, עברתי למטבח הצצתי מן הפתח וראיתי שני בחורים יושבים ושותים משקה חם במטבח שלי בבית שלי בכוסות שלי ומדברים! חוץ מהחדירה לפרטיות זיהיתי אותם כבחורים מאתמול בלילה ורציתי לעלות למעלה כדי להתקשר למישהו שיוכל להציל אותי.
"הנה היא התעוררה אמרתי לכם שהיא תקום בקרוב" אמר אחד מהם עוד לפני שהספקתי לצאת מן החדר הוא זז לעברי במהירות מדהימה, על-אנושית, טוב הוא לא היה בדיוק אנושי שחושבים על זה.
הוא שלח לעברי מבט כזה שהעביר צמרמורת בגופי הוא החזיק את ידו מאחורי גבי והוליך אותי לעבר השולחן ודרש ממני לשבת.
"לא רוצה!" אמרתי בנחישות
"אמרתי לך לשבת! יש לנו יום ארוך קדימה את צריכה לאכול!" אמר אותו אחד
"לא"
"איך שאת רוצה. לא רוצה לאכול? לא צריך! קדימה בואו ככה נוכל לסיים עם זה מהר יותר" אמר לחבריו
הם דחפו אותי במעלה המדרגות לא נותנים לי אפשרות למחות, הענו לפתח החדר שלי הם דחפו אותי פנימה והפילו אותי על המיטה אחד מהם זה שהיה עם חולצה שחורה התחיל להתקרב אליי על המיטה הוא טיפס מעליי בעודי מנסה לחמוק ממנו הוא ריתק את גופי למיטה.
"בשביל מה לעשות בעיות בשביל לסבול?" הוא חייך וחשף את הנייםם שלו התפתלתי תחתיו מנסה להשתחרר מאחיזתו
"עכיו קומי לארון שלך ותוציאי בגדים תארגני לך את כול מה שאת צריכה שיהיה לך זה מובן??!!"
"לל..ללמה??" שאלתי בפחד
"שאלתי אם זה מובן!!!" הוא צעק
"כ..ככןן" עניתי בגימגום
הוא קם ממני ונתן לי לקום הוא שלף מפינת החדר שלי מזוודה גדולה ונתן לי לעמוד מול הארון התחלתי להוציא גדים מוציאה ומסדרת במזוודה עוד בגד ועוד דמעה שנופלת על פניי