איך שהגלגל מסתובב לו – פרק 3

״תקשיבי אני מרגיש משהו חזק כלפי………נויה״ אמר לירן בביישנות,התמלאתי קינאה,הייתי בשוק,זה גבר עליי,איך זה שהכל  קורה לי,למה דווקא כל הילדים שאני אוהבת מאוהבים בחברות הכי טובות שלי,סיבה טובה בשבילי לרדת ממנו,אבל איך אני יצליח אני ממש אוהבת אותו למרות ההתנהגות שהייתה לו כלפיי,הירידות,המריבות ובכל זאת אני אוהבת אותו,זה יהיה קשה. ״טוב נו מה את שקטה כל כך הרבה זמן,מה את אומרת,את תעזרי לי להשיג אותה?״אמר לירן בעקשנות,״טוב,אבל בתנאי אחד,אתה לא פוגע בה הבנת?״ אמרתי ברצינות ״מבטיח לך,מהיום זה המקום שאנחנו נפגשים בו כל פעם שמתפתח משהו״אמר לירן,״טוב״ אמרתי בבאס״בואי תראי״אמר לירן,הוא פתח את דלת המקלט והדליק את האור,היו שמה ספות,קלפים,פוקר,מקום קטלני כזה,הוא אמר לי ״קחי מפתח,כל הזמן שתרגישי רע,יעבור עלייך יום חרא את יכולה לבוא לפה,מעכשיו זה גם מקום שלך מקובל עלייך?״ אמר לירן ,״כן,מאוד מקובל עליי״אמרתי בשימחה,צלצלו לסוף ההפסקה,חזרנו לכיתה,התיישבתי ליד נויה והתחלנו לדבר בפתקים

הצאט בין נויה ליובל:
יובל:נויה תגידי יש מצב שאת אוהבת מישהו ומסתירה ממני?
נויה:נראה לך,את יודעת שאני מספרת לך הכל,עם הייתי אוהבת מישהו את היית הראשונה שיודעת על זה,אבל למה?
יובל:אמממממ אממממממ יש לך מבט מאוהב כזה בעיניים,לא יודעת,אבל את רוצה להתאהב?
נויה:אני מחפשת את האחד,שאני יסתכל עליו בעיניים וירגיש דברים רצים אצלי בבטן,יותר מהירים מאיך שאת רצה,שאני ירגיש משהו שאף פעם לא הרגשתי עם אף אחד.
יובל:אהה הבנתי,אוליי תכיר את האחד הזה מחר?
נויה:מה,למה,איפה?
יובל:אמא שלי טסה ואני ואחי לא רוצים להיות כל היום אצל אבא שלי ולסבול את החברה המעצבנת שלו,אנחנו מעדיפים להיות כל היום בבית ובלילה ללכת לישון אצל אבא שלי,אז עלה לנו רעיון לעשות מסיבת בריכה בבית,דניאל אחי מזמין את חברים שלו ואני את חברים שלי,אז מחר ב-16:30 אחר הצהריים יהיה כיף חסר לך ואת לא באה.
נויה:טוב אני יבוא.

צלצלו הביתה,היום הראשון של בית הספר היה דווקא ממש כיף,כל כך הרבה דברים קרו ביום אחד,לא היה משעמם,פתאום צלצל הטלפון,זה היה לירן ״יובל אני חייב להיפגש איתך דחוף,זה בקשר למה שדיברנו היום״ אמר לירן בלחץ ״טוב איפה נפגשים״ אמרתי ״בואי אליי לבית,אני לבד״ לירן אמר ״טוב אני באה״ אמרתי ורצתי לבית שלו,הוא היה ממש לחוץ אני חייבת לדעת מה קרה עם נויה שהוא כזה רציני פתאום, הגעתי אליו לבית ונקשתי בדלת פתאום לירן צעק ״תיכנסי יובל״,נכנסתי,לומר את האמת הבית שלו ממש השתנה מאז שאבא שלו נפטר,אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול,כמה בכי,כאב,מאז המקרה לירן הפך לילד מגעיל,ששם פס על העולם,שלא אכפת לו מכלום יותר,אמא שלו זה הדבר היחיד שנשאר לו,״תודה שבאת״ אמר לירן והביא לי חיבוק ״זה בסדר,אחרי הכל אני חושבת שגם אתה היית עושה את זה בשבילי״ אמרתי ״כן,ברור שהייתי עושה את זה בשבילך,בעיקר עם היה קורה לך מה שקרה לי״אמר לירן והתיישב בספה ״ למה ,מה קרה תספר לי כבר אני לא עומדת בזה"אמרתי ״נויה נפנפה אותי,אני לא יודע למה ״אמר לירן בבאס ״עבר עליה יום לא משהו כנראה,אל תייחס לזה חשיבות״אמרתי ״את בטוחה,כי הרגשתי לא נוח עם זה שהיא נפנפה אותי,היא כאילו מתחמקת ממני״ אמר לירן ״למה מה בדיוק קרה,אמרת לה משהו רע?״ אמרתי ״רק שאלתי אותה מה עם אח שלה,היינו חברים טובים לפני החופש הגדול״ אמר לירן,״אוי אתה לא יודע כנראה
אח שלה,קרה לו משהו״ אמרתי ״מה,קרה לאיתמר משהו,מה קרה לו?״ שאל לירן ״כןןן אח שלה……