החיים שלה , לא שלי .

נמאס לי מהחיים שלי
הלוואי שאח שלי יבריא
הלוואי שאמא שלי תפסיק להיות כזאת אלימה ולא תקרא לי בשמות כשהיא כועסת
הלוואי שאני יהיה חכמה יום אחד
שאני יהיה רזה
שאני יהיה יפה
שאני יהיה אחות טובה
שאני ידבר יפה עם אח שלי
שיהיה לי בית אמיתי
עם אמא טובה ואח חמוד שאני אוהבת
שאני ירגיש שייכת
שיהיה לי מקום נחמד לחזור אליו אחרי בית הספר ולא אתבאס שאין לי בית כל הדרך חזרה
שאני יפסיק לשנוא את עצמי
שאני יפתח לאנשים ממין זכר ולא אפחד מהם
שאני אסלח לאבא שלי על זה שעזב ולא נתן לי את ההזדמנות אפילו להכיר אותו
שאני אסלח לו על זה שלא היה פה בשבילי כשהייתי צריכה אותו הכי הרבה
עכשיו למשל
שאני יהיה הבת שאמא שלה כל כך גאה בה
שיהיו לי סוף סוף תחביבים כלשהם ולא רק עלבונות עצמיים
הלוואי והחיים שלי היו נראים שונים ולא ככה כמו שהם כרגע
זה לא כיף שאמא שלך מרביצה לך , מקללת אותך , מאיימת על החיים שלך , אח שלך שונא אותך , מרביץ לך , מקלל אותך , האבא החורג שלך נגע בך בלילה בזמן שישנת , חברים שלך מתרחקים ממך כי את לא משתתפת בשום דבר שהם מארגנים כי את לא יכולה לצאת , כי את בדיכאון או שאמא לא מרשה או שאין כסף או שאת גרה רחוק מדי .
זה לא כיף שאבא שלך עזב מבלי להכיר אותך , שהוא פשוט לא רצה אותך , שהוא עזב כי נולדת . שאמא שלך מאשימה אותך בזה שהאבא החורג עזב כי לא סתמת את הפה וסיפרת לפסיכולוגית שלך בבית הספר על זה שהוא נגע בך ועכשיו אי אפשר לקבל אזרחות ישראלית .
זה לא כיף שאת תמיד מרגישה דחויה , שאת לא שייכת , שאת שונה במובן הלא טוב , שאם היית מתה עכשיו אף אחד לא היה שם לזה לב ,
שאת לא מספיק טובה , שאת לא מספיק מושלמת , שאת אכזבה אחת גדולה .
זה לא כיף שהכל נופל עלייך בבת אחת ואת צריכה להתמודד עם הכל ביחד , בלי להתכונן לזה בכלל , בשום צורה שהיא .. סטירה אחרי סטירה ואת מרגישה אחרי זה עוד אשמה .
זה לא הוגן שהחיים שלי נראים ככה ואני רק בת 17 , לא עשיתי כלום , רק נולדתי לתוך צרות שלא נגמרות .
אולי זה רמז , אני באמת צריכה להרוג את עצמי , כי רק ככה הסבל יפסק .
אני מעדיפה להיות עיוורת , חולת סרטן או איידס . רק לא זה .
המכות של אמא כואבות לי , אבל המילים עוד יותר .. "טיפשה זה מה שאת זנזונת קטנה שונאת אותך" ברגע שהמילים יוצאת מהפה שלה , יש לי מין הרגשה כזאת שהמכות שהיא הביאה לי ? לא מספיקות ! מה נראה לי בכלל שאני טיפשה !!! עוד מכות !!! עוד !!
אני מאחלת לעצמי , שיהיו לי חיים יפים ומאושרים . שהחיים האלה שאמא שלי מגדלת אותי לתוכם יגמרו במהירות , כי הם לא שלי . הם שלה . היא בנתה אותם . וכשיגיע הזמן שלי לבנות את החיים שלי שאני לא אכשל בזה , ולא אעשה בחירה של טעויות .
שיהיה לי בעל אוהב ולא מכה ושונא , כמו האבא החורג , שיהיה לי בעל שלא יעזוב לא משנה מה , לא כמו האבא הביולוגי שלי , שיהיו לי ילדים , הרבה ילדים , שיאוהבו אותי , שיכבדו אותי ויהיו גאים בי , שיהיה לי בית . שתיהיה לי עבודה טובה ומכובדת . שאני ארוויח כל כך הרבה כסף שאוכל אפילו לתרום לעניים , ואנשים חולים או חסרי בית .
אני מאחלת לעצמי את כל הטוב שבעולם , כי נמאס לי מהחיים המזדיינים של אמא שלי .