כאב כאב וכאב
עוד דמעה יורדת ועוד אחת אחת אחרי השניה.לא יורדות מבחוץ יורדות.מבפנים בתוך הלב הפגוע והכואב.מילה נזרקת פה עלבון נזרק שם צלקת אחר צלקת כאב אחר כאב אובדן אחרי אובדן אלההם חיי.אבא עוזב אותי ברגעים הקשים ונשאר איתי רק בשמחות איך איך אפשק כך לחיות?איינאת תפקידי סיימתי בעולם הזה אין למה לחיטת אז החלון קורא לי ולהתראות
תגובות (7)
לא זואיייייייייי למהההה???
מה את מתכוונת לעשות לעצמך?
בעצם, זה לא משנה, כי אני לא מתכוונת לתת לך לעשות את זה ולשבת בחיבוק ידיים!
את ילדה מדהימה זואי. את כותבת מוכשרת וילדה רחבת לב ועם מקום להכול, את חברת אמת ואני מתעקשת שתישארי….
אם את רוצה לשתף או לפרוק משהו, אני תמיד פה כדי לעזור, לייעץ ולתמוך בכל דבר שתצטרכי, אז אני מקווה ששכנעתי אותך להישאר פה, לא באתר אלא בעולם הזה… במקום המדהים וחסר הגבולות הזה, בבית של כולנו…
אוהבת אותך,
היומניסטית :-()
רגע זואי!
לפני כל דבר שאת עושה, תחשבי פעמיים.
אני מציעה לך ללכת לאיזה מקום ולצעוק.
אם את גרה על הר אז איפה שהוא באיזה יער
או בים.
ואולי אפילו כמו בסרטים
כשעוברת רכבת…
אל תשכחי שיש כאן אנשים שאוהבים אותך ואת חשובה להם
אל תעשי משהו שתתחרטי עליו בעתיד
אל תפגעי בעצמך, כי אז…
מה תעשי עם כל החלום שלך?
שעוד לא הגשמת?
ומה תגידי לכל החברות שלך?!
מה תגידי לנו?!
שזהו? נגמר?
מה אנחנו אמורים לעשות?
בידיעה שילדה שחשובה לנו ואנחנו אוהבים אותה..
נ-נעלמה?
תחשבי על זה קצת.
באמת תנסי לצעוק איפה שהוא.
פשוט לשחרר כעסים.
מקווה שעזרתי 3>
לא …. לאאאאאאא
זואי אל תדברי שטויות אל תעשי כאלה דברים שאחרי זה את לא תוכלי לתקן אותם
אני מבינה אותך באמת
ואני מבינה עד כמה שקשה לך והכול , ועל כול מה שאת עוברת
ועל כול מה שעושים לך זה לא משנה את זה
את יודעת שאת ילדה מדהימה ואין עוד זואי כמוך אין פשוט אין
אל תעשי תעויות שאת לא תוכלי לתקן אותם
אני מבינה שקשה לך
אבל תנסי לרגע לעשים את הכול בצד ותחשבי מה יקרה לכול אלה שאת אוהבת
ולכול אלה שאת חשובה להם תחשבי מה הם יעשו כשאת לא תהיה פה
זה יכאב להם מאוד תאמיני לי
ואני בטוחה ב100 אחוז שאת לא רוצה שזה מה שיקרה להם
אל תצערי את המשפחה שלך
את חשובה לכולנו וכולם אוהבים אותך
אני תמיד פה בשבילך יפה שלי
אני מקווה שאת תהיה בסדר ושאת תחשבי כודם לפני כול מה שאת עושה
אוהבת אותך הכי ארבה שבעולם
ועם את צריחה עזרה במשהו
אני תמיד פה בשבילך כדי לעזור
אוהבת שרית
זואי..
תקשיבי, כמו שנוני אמרה, תפרקי את כעסייך. תעשי פעולה שאת אוהבת ותשקיעי בה, תיצקי אליה את כל הכאב והעצב שלך. את יכולה להכין מנדלה, את יודעת, כזאת שתביע את העצב והכאב שאת חשה, בין עם בצבעים כהים או בצורות חדות. ואז תהרסי אותה ותזרקי אותה רחוק ככל האפשר. כאילו את משליכה מעצמך את כל הרע שהרגשת בזמן האחרון. זה באמת יכול להועיל, ובאמת כדאי לך לנסות. (וזה לא חייב לצאת יצירת אומנות שתולים במוזיאון) כשילדים מעליבים אותך, תגידי להם "תנסו, אם יש לכם איזשהו לב פועם וחם בגוף שפולט את המילים הדוחות האלה, תנסו להיכנס לנעליים שלי, ואולי תבינו כמה זבלים אתם." ואני בטוחה, שהילדים באמת ינסו להרגיש את מה שאת מרגישה ואולי ישתנו.. כי להיפגע בשקט, בלי להילחם, בלי להראות להם שהם פשוט דוחים, זה הפסד על תחילת המערכה הראשונה. אם אבא שלך לא עוזר, תפני לבן משפחה קרוב אלייך, תדברי איתו, הוא יעזור.. או אפילו לחברה טובה, או חבר טוב. ותאמיני לי- כל אחד לוקח חלק גדול בבניית העולם הזה, בהפיכתו לטוב יותר. אם תגרמי לשינוי ביחסם של האחרים כלפייך, ככה שהם ישתנו לטובה ויצטערו על מעשיהם, זו גדולה בפני עצמה. ובלי קשר- יש לך עוד שנים רבות לחיות, אם תרצי בהם. ותאמיני לי שאת תצטערי, בסופו של דבר, באמת תצטערי על כל מה שהפסדת. תנסי לחשוב על דברים חיוביים, כי גם בשחור יש כתם של אור. (חרוז!)
בבקשה ממך, תחשבי על זה שוב פעם, ותנסי לנהוג על פי הצעותיי.
זואי יש לך פייסבוק ? ( אם כן, אשלח לך בהודעה פרטית את שלי, אני רוצה לדבר. )
ובבקשה תקראי את תגובותינו בסיפור הקודם וגם בזה.
תעשי לפחות סלטה כשאת קופצת… (לפני שמהו צועק עלי שאני חסר רגישות אני רוצה להגיד שאני לא חסר רגישות אני פשוט לא מאמין שהיא תקפוץ…)
פלאר, אתה צריך להיות בטוח שהיא לא תפגע בעצמה שמעת זואי? אני לא מרשה לך !
אני אמצא מייל של בן משפחה שלך, או חברה ואספר לה שתעזור לך הבנת?