פשוט לוותר
לעצום את העיניים ופשוט לוותר.
לשמוע את הדממה המבורכת,
אחרי שנים של רעש ושמות גנאי
שחוזרות על עצמן שוב ושוב בראשך.
הידיעה כי כול הסבל יגמר ברגע שתרימי ידיים,
ותשחררי את תיקוותך האחרונה.
אך אז את נזכרת,
בכול האנשים שזקוקים לך,
בכול האנשים שלא יוכלו לשרוד את הידיעה
שגם את כבר לא פה.
נכון, את צעירה,
אך המשקל שאת נוסעת איתך
פשוט גורם לך להרגיש זקנה .
ויש גם את האנשים המעטים האלו
שמזהים את הפירוש של המבט שלך,
המבט שאומר:"אני כבר ויתרתי,
אך איני יכולה להעזוב כי זה הדבר הנכון לעשות"
תגובות (1)
מרגש הייתה לי צמרמורת