אהבה מסוכנת- פרק 8
כמה דקות קודם:
צחקתי לעצמי גם כשנכנסתי לחדר, הייתי במצב רוח טוב. בדרך כלל אני לא מעצבן אנשים, אבל הילדה הקטנה הזאת כ"כ עצבנה אותי בימים האחרונים, שהתחשק לי להחזיר לה פתאום כשראיתי אותה יושבת עם פרצוף זועף.
אני באמת לא מבין אותה לפעמים. יש לה את כל הסיבות לא להיות זעופה, או משועממת, אבל היא מעדיפה להעמיד פני לימון.
הסתכלתי על הפלאפון שלי, וחשבתי אם להתקשר לאמא, אבל השעה המאוחרת עצרה אותי. היא בטח ישנה.
נאנחתי לעצמי. כבר רציתי שהעניין הזה ייגמר, שהיא תעבור את כל הטיפולים והחיים שלנו יחזרו להיות כשהיו פעם, רגועים וטובים.
הורדתי חולצה בספונטניות, ואת הג'ינס שהייתי בו ונכנסתי למקלחת. המים חמים זרמו מיד, ומילאו את האמבטיה בעדים.
צחקתי לעצמי כשחשבתי שלבנות יש כ"כ הרבה הכנות מיותרות למקלחת אחת מסכנה.
לא מספיקה העובדה שהן מסיימות במקלחת אחת כינרת שלמה, הן גם מורחות קרמים משונים, למרות שאנחנו הגברים, אוהבים אישה גם בריח הטבעי שלה, העיקר שתהיה נקייה ומסודרת.
נכנסתי למים החמים, והשרירים שנתפסו לי מהישיבה כל היום ממש השתחררו. אחח, פלאי המים החמים.
שלחתי יד בעיניים עצומות לכיוון השמפו, ושפכתי אותו על שיערי, בעוד היד השנייה מחזירה את השמפו למקום. הדלת נפתחה בסערה, ואיתה גל של קור מבחוץ.
" ה את עושה?" שאלתי, למרות שעיניי היו עצומות.
מי עוד יכול להתפרץ לי ככה למקלחת.
"אהה.." היא מלמלה.
"את יכולה להסתובב לפחות, לא שאכפת לי, אבל זה אמור להפריע לך." צחקתי.
"אני כבר עם הגב אליך." היא אמרה מבין שיניה, ויכולתי לדמיין איך היא נראית עכשיו. שטפתי במהירות את השמפו מהעיניים ופתחתי אותן, מסכל על גבה שרועד בעצבנות.
"את צריכה משהו?" שאלתי.
היא הסתובבה שוב, ואז הסתובבה עם הגב אליי בחזרה. צחקתי עליה שוב, ועכשיו הידיים שלה התאגרפו לאגרופים.
"רציתי לדבר איתך!" היא אמרה.
"כן, זה ברור לי, אבל למה כשאני במקלחת?!" אמרתי בפליאה.
"כי, כי לא יודעת, לא חשבתי שאתה מתקלח." היא אמרה.
"כן, נכון, אני סתם מדליק את הדוש עם המים החמים ושופך שמפו על הרצפה להנאתי." עניתי לה, מגחך ומסבן את עצמי.
"את יכולה לפחות לסגור את הדלת, לא איכפת לי לדבר איתך פה, אבל אני מתקלח וקר לי!" אמרתי ברוגע. ידעתי שזה מעצבן אותה, אבל למה רק לה מותר ליהנות?
"אתה רואה?" היא אמרה בעצבים וסגרה את הדלת בטריקה.
"שיט, לא עבד.." מלמלתי.
"מה לא עבד?" היא אמרה.
"חשבתי שתצאי גם." עניתי.
"מצטערת לאכזב אותך אבל אנחנו הולכים לדבר!!" היא אמרה, עדיין עם הגב אליי.
"רק לדבר? אפשר לעשות יותר אם את רוצה." אמרתי, יותר נכון, נפלט לי. אני לא יודע מאיפה הוצאתי את זה, אבל זה פשוט יצא מהפה שלי. לא חשבתי שאני אגיד את זה, ובטח לא לכריסטינה.
"הא! היית מת." היא אמרה.
"את צודקת, הייתי מת, עדיף שלא." תיקנתי את עצמי.
"אידיוט." היא אמרה.
"לא, אל תשאלי איזה חכמה את!" אמרתי.
היא הסתובבה עליי במבט זועף, אבל לא הורידה את המבט, נזהרת. צחקתי.
"מה מצחיק אותך?" היא שאלה.
"תמימה." אמרתי.
"אני תמימה?" היא שאלה בפליאה.
"את רואה פה עוד מישהי, למרות שלא הייתי מתנגד..אבל." אמרתי, וגיחכתי לעצמי על המחשבות שעברו לי בראש.
"תגיד לי, מתי פעם אחרונה היית עם בחורה? אם היית בכלל." היא אמרה.
"כן, אני תכף אצא ואראה לך מה זה ' אם היית בכלל'." אמרתי, הגלגל התהפך ועכשיו היא התגרתה בי.
"כן? בוא תצא." היא אמרה.
"אני רציני." אמרתי, ואכן הייתי רציני, היא פשוט לא לקחה את זה בחשבון.
"נו, אני ממתינה." היא התיישבה על השיש הגבוה.
"את ביקשת." אמרתי ויצאתי מהמקלחת.
"אההההה!! אתה ערום." היא אמרה ושמה ידיים על העיניים שלה.
"מה ציפית? שאני אתקלח עם בגדים?!" שאלתי.
"לא, אבל תתלבש!!" היא אמרה.
"את התגרית בי, וחוץ מזה, אני רטוב!" עניתי לה.
"אז תתלבש." היא אמרה שוב.
"אלוהים, איזה מטומטמת את! ממתי מתלבשים לפני שמתנגבים!! זה מה שאת עושה?" היא שאלה.
"לא! אבל אני גם לא יוצאת ערומה מול כל העולם." היא ענתה.
"ראשית, את לא כל העולם, אני חושב שזה חודר לך לאט לאט לתודעה, ושנית, חצאית המיני הזאת שעלייך עכשיו לא נקראת ערומה? " אמרתי לה.
"תירגע!" היא אמרה ופתחה את עינייה, ואז עצמה אותן שוב במהירות.
"נו!! " היא אמרה.
"נו מה?" שאלתי.
"תתלבש!!" היא אמרה.
"ואם לא בא לי, זה החדר שלי, אני יכול ללכת ערום לישון אם מתחשק לי." אמרתי
"לא, זה הבית שלי." היא אמרה.
"לא, זה הבית של אבא שלך." תיקנתי אותה
"אתה פשוט אידיוט!" היא פלטה.
"כנ"ל." אמרתי ועטפתי את החלק התחתון של גופי במגבת.
"טוב, תפתחי ת'עיניים ותגידי לי כבר מה את רוצה." אמרתי.
היא פתחה את עיניה לאט, עין אחרי עין, ומצמצה.
__________________________________________________________________
נטלי ישבה בחדר שלה, בבית המלון בו ישנה בחודש האחרון. לכסף היא לא חששה.
ההונאה האחרונה שעשתה סידרה לה את החיים לכמה שנים טובות, אבל הכסף הזה לא היה מספיק לה, והיא כבר תכננה את ההונאה הבאה.
היא ידעה שברגע שהיא תתקרב לבתה, היא תוכל לערער אותה נפשית ולקחת את כספה.
הרי ירון ימות מתי שהוא, וכמה שיותר מהר יותר טוב, וכריס, שגדלה עם אביה תהיה שבורה, ואז היא, נטלי תהיה שם בשבילה, ותהיה בעלת המיליונים שהשיג.
הבעיה היחידה הייתה העובדה שהיא לא יכולה להתקרב אל בתה, בגלל ירון, שפעם אהבה, לפני שיגלתה כסף מה הוא.
אבל היא לא התכוונה לוותר, היא תחשוב על דרך להתקרב לכריסטינה.
__________________________________________________________________
"רצית להגיד משהו לא? " שאלתי והרמתי גבות בפליאה.
"כן." היא אמרה וסרקה אותי בעינייה.
"אה, אני יודע מה את רוצה להגיד לי, את חולמת עליי בלילות, לא יכולה לחיות בלעדיי, נכון?" שאלתי בגיחוך.
"לא יכולה לחיות איתך, ליתר דיוק." היא ענתה.
"אוווץ." אמרתי.
"כן, אני יודעת שזה כאב לך." אמרתי.
"כן, ממש פגעת בי." אמרתי.
"טוב! לא באתי לדבר על זה!" היא אמרה.
"אז? זה מה ששאלתי אותך, אבל את מעדיפה להתחכם." אמרתי.
היא נעמדה ורקעה ברגליה.
"מה את שור? אני לא מטפחת אדומה, תירגעי." אמרתי.
"אחותך שור!" היא אמרה בעצבים, והפנים שלה התחילו להתמלא סומק אדום.
"נכון, אנחנו משפחה של חיות, היא שור, אחי ג'ירפה ואני נמר." אמרתי.
"כן בטח, שפן אולי." היא אמרה.
"אני שפן?" שאלתי והתקרבתי אליה.
"כן, אתה שפן. אתה גם בהמה" היא אמרה.
"אז מה את אומרת? שפן או בהמה?!" אמרתי.
"אתה יודע מה, בהמה. אתה לא יודע איך מתייחסים לנשים." היא אמרה.
"את רואה פה אישה?" שאלתי.
היא בהתה בי בהלם, ואז התקרבה אליי בצעד מאיים.
"מה תעשי לי?" הרמתי ידיים, מגחך.
"אני אראה לך מה זה אישה!" היא אמרה ותפסה בפרצופי, מחברת את שפתיה לשלי.
תגובות (1)
אהבתי מאד!!!!!!!!!!! מחכה להמששך:P