נולדנו אל תוך המלחמות
אנו חיים בעולם מלא באשליות,
בעולם בו כולנו נולדנו אל תוך המלחמות
הילדים מזמן כבר לא חולמים על חלומות,
הם החליטו לוותר כי לא היה להם ת'אומץ לנסות
מה הטעם? אם בשביל לחיות צריך סיבה
למה צריך להילחם אם לא נותרה עוד מטרה.
עד מתי ננסה לחפש את האדם המושלם?
אז מה אם הוא שונה? הוא בסה"כ עוד בן אדם
2013, ואנחנו עדיין מתעסקים בשנאת חינם
מה כבר ביקשנו? שלא יישפך דם סתם?
תגובות (4)
אתה כותב כול כך יפה הכתיבה שלך מהמהמת
וכן אתה צודק בכול מילה ומילה שלך בשיר נכון
וכן העברתה פה ארבה מאוד מסר
אהבתי מאוד תמשיך כך
אוהבת שרית
היי ראובן – מסכימה עם שריתוש הכתיבה שלך מדהימה ולצערי הרב אתה צודק אך חייבים להמשיך, חייבים להאמין שיום אחד בע"ה ישרור שלום בארצנו הקטנטונת כפי שנאמר: "וכיתתו חרבותם לאתים וחננותיהם למזמרות" _ לו יהי ממני בקי ♥♥♥
כתיבה מושלמתת ואתה צודק בכל מילהה!
כתיבה מושלמתת ואתה צודק בכל מילהה!