ביבר

פרק 2:
——————–נקודת המבט של ג'סטין———-
כל עוד שקייטי הייתה פה חיכיתי שהיא תלך, כן אני יודע שזה נשמע מגעיל אבל אני מחכה ששרית תבוא לקחת אותה, אני מתרגש! אה….למה אני מתרגש?
————-סוף כל סוף לוקחים את קייטי———–
צלצלו בדלת, רצתי מהר מאוד למטה לפתוח את הדלת ניסיתי לא ליפול במדרגות בגלל הגרביים המחליקות שלי, בואו נגיד שזה לא עבד, נפלתי על הרצפה, בסוף אמא שלי פתחה את הדלת,
"אוה, היי שרית, באת לקחת את קייטי?", "כן", "בואי בואי כנסי הן בדיוק אוכלות", היא שמה לב שאני על הרצפה מחזיק את הרגל שלי מרוב כאבים, היא צחקה, הסתכלתי עליה, על החיוך שלה, זה הדבר שהעלים לי את הכאב מהרגל, חייכתי אליה והיא חייכה אלי,
"בואי קייטי, צריך לחזור הביתה לפני שיחשיך", "נכון", בזמן שקייטי עלתה למעלה לשים נעליים, שרית עזרה לי לקום, "אתה בסדר?" "כן, תודה" אמרתי בזמן ששיפשפתי את הרגל, היא פרעה לי את השיער ואמרה "תרגיש טוב ג'סטין, רק תרגיש טוב", חייכתי אליה, קייטי בדיוק ירדה, היא החזיקה לה את היד והן נפרדו לשלום מאתנו, "ביי", אמרו שתיהן, "ביי" אמרה אריאנה בפה מלא, "ביי" אמרתי בלחישה שהתווספה לפרצוף מבואס, "ג'סטין אני אדבר אתך כשאני אגיע הביתה" הוסיפה שרית, "בסדר" אמרתי לה, פתאום החיוך שוב עלה על פניי.

———————-כעבור חצי שעה שהייתי במתח לא נורמאלי היא סוף סוף התקשרה——–
"הלו?" "היי ג'סטין זאת שרית", וכך ירדה לי אבן של לחץ מהלב, "היי, מה קורה?", "בסדר", "אתה מרגיש טוב?", "קצת יותר טוב בגלל שהתקשרת" שמעתי גיחוך קטן מאחורי הקו, "אהה….ג'סטין?" אמרה שרית בביישנות מאחורי הקו "כן?" "אתה רוצה אולי….אה…להפגש מחר?" הייתי בהלם, הייתי באופוריה, שמחתי עד הגג, ניסיתי להסוות את זה בטון שלי, "אה בטח, איפה?" אמרתי בקול גבוה במיוחד, "אפשר אצלך? פשוט מחר אני יכולה להפגש אבל רק מחוץ לבית","אה טוב בסדר", "חח טוב אז נפגש מחר, ביי", "ביי"
השיחה נותקה ואני בשמיים קופץ מהתרגשות וחושב לעצמי "יש סוף סוף!!!!" פתאום שמתי לב שאריאנה עומדת בדלת וחדרי עם גבה אחת למעלה "ג'סטין מה עובר עליך?!" עצרתי את כל הקפיצות המוזרות שלי, "אה…כלום גיליתי שהתבטל לנו מבחן מחר", "אה טוב…" אמרה בחשדנות ויצאה מן החדר.
סגרתי את הדלת והתחלתי לרקוד על הפרקט שבחדרי,
———-יום למחרת——–
קמתי בבוקר כולי מחוייך, היום היום הגדול! חשבתי לעצמי, ופתאום התחילו החששות,
מה אני אלבש?
זו פגישה או סתם מפגש בין ידידים?
היא מחבבת אותי בחזרה?
מה אנחנו אמורים לעשות בכלל בחדר שלי?
לקחתי את אריאנה לבית הספר מוטרד במחשבות, לא שרתי לה בכלל, כל השאלות נמחקו ממוחי שכראיתי את שרית מנופפת לכיווני מהצד השני של השער…