LOVE project – פרק 3

" דניאל ! " שמעתי קול מאחוריי .
הסתובבתי וראיתי שזה לאון . התאפקתי לא לחייך אליו, אז פשוט השפלתי את מבטיי ונאנחתי " הנה באתי . מרוצה ? " .
" מאוד " הוא נגע בשעריי בזהירות ואז כשהוא ראה את מבטיי הכועס הוא החזיר את ידו למקומה, על יד גופו " אני מצטער דניאל .. תביני לא התכוונתי שזה יקרה .. "
" אז סתם נשקת אותי ? "
"לא .. כן .. אני .. אני לא יודע . לא נשקתי אותך בטעות, אווקי ? לא ציפיתי שלינוי תתפוס אותנו "
השתתקתי, פשוט לא ידעתי מה לומר . מה הוא ציפה ? שכשהוא מנשק אותי בבית הספר אף אחד לא יראה ?
" את אשמה בהכל " אמר לפתע . הבטתי בו בהלם " מה ? " חשבתי ששמעתי לא נכון אבל פניו הפכו לפתע לכעוסות ואז הוא אמר " את אשמה בהכל ! ידעת שאני אוהב את לינוי אבל את החלטת בכל זאת לנשק אותי ! "
הייתי ממש המומה . "מה ?! אני נישקתי אותך ?! "
הבטתי סביבי, האנשים שעברו לידנו הביטו בנו כמשוגעים, רציתי לומר להם, זאת לא אני, זה הוא ! הוא נישק אותי ואז גרם לכולם לשנוא אותי !
" כן ! את ! "
לא ידעתי מה לומר, הייתי פשוט המומה, והמומה לא הייתה המילה, לא חשבתי שלאון כזה .
" למה אתה עושה את זה ? " לחשתי לו, הרגשתי שעוד שנייה אני מתחילה לבכות מולו, שיפסיק לשקר . דיי . דיי . דיי .
" למה את משקרת דניאל ? " שמעתי פתאום קול מאחוריי, ואליי התקרבה לא אחרת מאשר לינוי וחברותיה . " מ .. מה מה את עושה פה ? " רציתי שתבלע אותי האדמה, כשראיתי אותה מחייכת ונעמדת ליד לאון ( שהחטיף לה נשיקה מהיר ) לא האמנתי פשוט . למה אני עדיין כאן ?
" מאמי תפסיקי לשקר לנו, את כל כך שקופה . את נישקת את לאון והוא לא רצה בזה, את הכרחת אותו " אמרה ליאור והתחלתי להתעצבן " אתן חושבות שהייתי עושה דבר כזה ?! "
כולם החטיפו מבטים ואז הנהנו לכן ואפילו לינוי אמרה " דווקא למה לא ? כולם גם ככה שונאים אותך ילדה שקרנית "
החטפתי מבט מתחנן ללאון, בבקשה תגיד לי שזה לא נכון .
שיר שהתעסקה בשערה במשך כל הזמן, בלטה כהלא קשורה, היינו מחטיפים מבטים אלייה מדי פעם, במיוחד אני, כדי לראות מה התגובה שלה, אבל כמובן – השיער יותר חשוב מכל דבר אחר .
" אבל לאון .. המבט שלך .. כשנישקת אותי " מלמלתי והבטתי בו עכשיו .
לרגע ראיתי בו מבט של " בסדר אני מודה, רציתי לנשק אותך " ואז המבט הזה הפך למבט שמכחיש הכל " אל תאמינו לה היא שקרנית " ואז הוא הפנה את מבטו אל לינוי " אני מאוהב בלינוי, היא הילדה הכי מושלמת שקיימת " .
לינוי הסמיקה ולאון חייך אלייה . הבטתי בהם תוך כדי שסוף סוף התחלתי לצעוד לאחור " אתם יודעים מה ?! אתם יכולים להאמין לשקר, אבל אני אומרת לך שלאון הוא זה שנשק אותי ! לינוי אני מצטערת .. זאת הייתה טעות " .
ואז הסתובבתי והתחלתי לרוץ, והדמעות התחילו לצאת ממני, ייבבתי ומלמלתי " למה זה קרה דווקא לי ? למה ? "