הסיפור האמיתי שלי
הסיפור שלי מתחיל בעצם מהיסודי שם למדתי על עצמי המון דברים. הוא מתחיל בכך שאני הייתי ילד שכל הזמן רצה צומת לב או במילים אחרות ילד צומי. בגלל זה הייתי כל הזמן מחפש דרכים שאנשים ישימו לב אליי ויראו אותי ולא את מי שאני באמת. בגלל זה המצאתי על עצמי שיש לי סרטן וכמובן שזה הפנה את כולם ותשומת הלב שלהם אליי… לא צריך להיות גאון כדי לדעת שלשקר אין רגליים ואחרי יומיים בעצם גילו שאני שיקרתי והייתי הילד הכי דחויי בבצפר. הבנתי מזה שא י עם הילדים האל. לא ממשיך ללמוד איתם ועצם בכיתה ז כשכולם עוברים לבצפר אחר אני החלטתי שאני הולך ל צפר שאפחד לא הולך אליו ולפתוח שם דף חדש. הכל היה טוב ויפה שם עד שהסיפור הזה רדף אחריי עד לשם. למקום שבו התחברתי אל כולם ואפילו התחלתי להרגיש שאני באמת חלק ממשהו חבר שלי בא אליי ושאל אותי אחי מזה הסיפור הזה שהמצאת שהיה לך סרטן? עניתי לו מאיפה הוא יודע על זה הוא ענה שהוא הכיר כמה בנות מהיישוב שלי שלמדו איתי בבצפר הקודם והם דיברו והכל התגלגל… עניתי שסתם הייתי ילד צומי וסתם חבל לדבר על זה… הסיפור צילק אותי לכל החיים. הוא ענה לי סבבה ולא עבר יום וכבר הכיתה שלי יודעת על כל העניין ופה הבנתי שאני חייב להתערב. ביקשתי מהמורה שבשיעור חינוך אני יעביר אותו והוא נתן לי. השיעור הגיע וניגשתי ללוח וכתבתי שם אני בבצפר הקודם שלי שיקרתי שהיה לי סרטן ושהייתי ילד צומי. קראתי את שה בקול רם שכולם יידעו ויישמעו. אמרתי להם כן אלה היו החיים הקודמים שלי ואין מה לעשות אי אפשר למחוק את העבר. אהבתי את החיים האלה לא האם בא לי לחזור ולמחוק אותם כן אבל אי אפשר גם אם רציתי. היום אני ילד שונה ואתם יודעים את זה ואם אתם מסתכלים עליי היום כמי שהייתי בעבר אז סתם חבל. ראיתי לפי הפרצופים שלהם שגם פה אני לא יכול להישאר. כיתה י עברתי לפנימייה צבאית ושם התחלתי את החיים שלי כמו שצריך. אחד הדברים שביקשו מאיתנו לעשות כל הנערים ביחד הוא לומר בקול מה הכי קשה לנו היום להורות בו? כולם ענו דברים מזעזעים!! אפילו יותר גרוע מהסיפור שלי אבל אני יודע שפה אני יכול לחיות עם האמת ולדעת שמכאן אני יכול לעלות גבוה.
אחד התופעות בגלל שגילו בחטיבה את הסיפור שלי זה שהתחלתי להשמין בצורה ניכרת ומאוד לא בריאה. בסוף כיתה ט שקלתי 96 קילו שרובם היו שומן והייתי מתבייש מהגוף שלי בגלל זה. סוף כיתה י ושקלתי 72 קילו!! הרגשה כזאת לא הרגשתי בחיים!! היום אני 75 קילו ואני העלתי משקל של שריר! אני חייב להודות שרק בגלל שרציתי חברים הגעתי לאן שהגעתי היום.
תגובות (0)