איך הייתי כל כך טיפשה?-פרק 50 "ההפתעה הגדולה" פרק סיום עונה 1

ופתאום כולם צוחקים..לא הבנתי
"נו מה?"שאלתי
"כלום,פשוט היום את נראת פצצה" אמר תומר
"אתה מתכוון לפצצת אטום?" אמר ליאור והם לא הפסיקו לצחוק,התעצבנתי ונכנסתי למקלחת הסתכלתי במראה,טוב האמת נראתי ממש גרוע.
"זה בגלל שמעירים אותי בשמונה" אמרתי
"עכשיו את מאשימה אותנו בגלל 'שזה לא יום טוב לשיער' ?" אמר יואב והלך לראות בובספוג.
"מפגרים" מילמלתי לעצמי ונכנסתי לאמבטיה סיימתי להתקלח והלכתי עם כולם לארוכת הבוקר.
"אמא" אמרתי לה ברגע שנכנסנו
"מה?" שאלה
"בואי לשם,אף אחד לא שם וזה מקום די טוב" אמרתי לה
כולנו הלכנו כמו שיירה לשולחן ואז הלכתי להביא אוכל,שמתי בצלחת חביתה ושוקו ליואב לי חביתה,שוקו,חסה,ולקחתי כמה לחמניות שנראו ממש טוב,שמתי הכל בשולחן והלכתי להביא מפיות וסכום.
ישבתי לאכול ואז הגיע הרגע שכל בוקר זה קורה:
"אז…מה באלכם לעשות?" שאל אבא
"כלום,אבא חופש,אני רוצה להיות יום שלם בבריכה או בקולנוע או סתם לישון ולאכול…ח ו פ ש!!" אמרתי ושתיתי מהשוקו.
"בסדרר" אמר ואכל
"אז מה? מחר יש לנסיכה יומהולדת?" אמרה אמא וקרצה לי
"כן,אני לא מאמינה" אמרתי מאושרת
"רק חבל שאני לא אחגוג עם החברים שלי" הוספתי ואמרתי בשקט
"אין לך מה לדאוג,היום אנחנו חוזרים" אמר אבא וחייך
"מה?" אמר ליאור
"מה שבוע וחצי לא מספיק לכם?" אמרה אמא
-טוב לפרט לכם מה היה בשבוע וחצי? אוקי..
אחרי ה"דייט" שלי ושל אלכס אני החלטתי לקרוא לו סמיילי כי כל הזמן הוא חייך אליי בחיוך היה שלו.
החלפנו מספרים ודיברנו בשעות הלילה (וכן,אני עייפה בגלל זה) ואני מרגישה שאנחנו מכירים כבר שנים.
לפני יומיים זה היה יום חמישי קבענו לקלנוע ראינו את הסרט מהיר ועצבני 5 בתלת מימד ואחרי הסרט הוא אמר לי לחכות רגע ישבתי על החומה וחיכיתי,כמו שהוא אמר. אחרי כמה דקות הוא בא עם כוס קולה ענקית ודלי כן כן דלי של פופקורן
"אני חושבת שהסרט נגמר לא?" אמרתי וציחקקתי
"הסרט נגמר,אבל הערב לא" אמר וחייך אליי,ישבנו בחומה ודיברנו מלא וטחנו מלא פופקורן
"אתה יודע הכל עליי,עכשיו תורך לספר לי" אמרתי לו
"טוב,אז אבא שלי הוא מנהל את המלון הזה ואני והמשפחה שלי גרים מקומה השישית,אני מכיר את כל הצוות ודי כיף איתם אבל אין לי הרבה חברים כי אם יש אחרי כמה ימים הם עוזבים זה מלון הרי.." אמר
"ומה עוד?" אמרתי
"אמממ..אולי יש מצב ואנחנו עוברים לישראל" אמר וחייך חיוך ענקיי
"מהה באמת!! דיייי" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוקים. כל הערב עד אחד עשרה ישבנו בספסל ודיברנו
-מקווה שאתם עוקבים אחרי הפרטים-
היום יום רביעי וזה היום האחרון שלנו פה..ואני אצטרך להיפרד מאלכס :( וזה הדבר האחרון שארצה..הדבר שמעודד אותי שאולי יש מצב הוא יגור בישראל אבל אבא שלו ימישך לנהל את המלון רק שהוא ינהל את המלון מרחוק..טוב העיקר שהוא יגור בשיראל,אני מה זה מאושרת בשבילו.
שלחתי לו הודעה בוא לבריכה ואותו הזמן שלחתי הודעה להילה,מתגעגעת בטירוף ואת לא מבינה יש כאן איזה בחור חמוד וחתיך..ואני לא יפרט לך עליו הכל אז כשתראי את ההודעה,תתקשרי אליי,את לא זמינה!
_______________________________
ירדתי לבריכה וחיכיתי לו,אני מחפשת אותו ואז אני קולטת אותו מחפש אותי.. התקרבתי אליו (רצתי אליו) וקפצתי על הגב שלו וצעקתי "דיוו" (פדיחהה) הסתובבנו בבירכה ויצאנו מהמלון לפארק יפה ושוב למלון וכל היום היינו ביחד.."אז את עוזבת?"שאל
"כןן..אה לא אמרתי לך! מחר ישלי יומהולדת"
"באמת?מזל טוב!"אמר לי והרגשתי שמחה כזאת לא מוסברת
"אסור להגיד מזל טוב לפני זה עושה מזל רע"הסברתי
"אני לא מאמין לאמונות תפלות"אמר לי
"אני כן"אמרתי מצחקקת
"טווווווווווווווווב"אמר מאריך את המילה וצוחק
"אז מתי אתה בא לישראל?"שאלתי מתעניינת
"לא יודע אבל מקווה שבקרוב"אמר עם חיוך.
"טוב,אני צריכה ללכת לארוז עוד לא סיימתי,אז ביי ניפגש?"שאלתי וקמתי ללכת
"כןן בטח תישמרי על קשר וניפגש לפני שתעלי על המטוס"
נפרדנו ועליתי לחדר,איך שפתחתי ראיתי את כולם אוכלים פיצה. (חזירים חצופים)
"הגעת בזמן,הפיצה הרגע הגיעה" אמרה אמא וסימנה לי לשבת,לקחתי משולש ואכלתי.
אחרי שסיימתי הלכתי לחדר וארזתי את הכל,אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה מהילה "גם אני מתגעגעת נורא ואני חייבת פרטים על המאושר" שלחתי לה הכל ורק עכשיו שמתי לב שיש לי שיחה שלא נענתה משי. לא היה אכפת לי גם ככה לא שמרנו על קשר,אבל בכל זאת התקשרתי והוא לא ענה לי,חצוף!
________________ 7:36 ____________
התעוררתי ונגיד שישנתי ממש טוב,שטפתי פנים שמתי ג'ינס וחולצה נופלת בצבע צהוב שמצוייר עליו סמיילי,נעליי אדידס לבנות,פיזרתי את השיער והתאפרתי קצת ויצאתי מהחדר לאלכס.
אמרתי לו לעלות לעזור לי עם המזודות והוא עלה איתי.
עלינו לחדר וראיתי שכולם כבר מוכנים עם המזודות.לקחתי מזוודה ואלכס שתיים בכול זאת הוא ה'גבר' פה.ירדנו למטה ונכנסנו לרכב נפרדתי מאלכס בחיבוק חם
"את תשמרי על קשר איתי?" שאל
"ברור,הינה" נתתי לו דף קטן והמספר שלי
"תודה" אמר ונישק אותי בלחי,מיד אחר כך רץ אל המלון,עמדתי מול דלת המלון ומחזיקה בלחי..
____________________
"טיסה 766 לישראל אנא היכנסו אל המטוס"
"זה אנחנו" אמר אבא,התקדמנו לאט לאט אל המטוס ומקווים שננתחת בשלום,לפני שטסנו שלחתי הודעה להילולי וליהלי 'אני בדרך בהצלחה לי מיד אחרי שאני יגע לישראל אני יתקשר אליכם'.
ישבתי שמתי אוזניות ממש חזק ונרגעתי,לא הצלחתי להירדם והסתכלתי מחוץ לחלון,ואז אני קולטת ציפור ניתקעה בחלון שלנו "אמאמא" צעקתי
"מה קרה?" שאלו אותי ואני מצביעה על הציפור המסכנה….לאחר כמה שניות ראיתי להקה של ציפורים והרגשנו מין גלים כאלו וכל דקה המטוס לא היה יציב.
"אנא התדקו את חגורות הבטיחות ובלה בלה בלה" חצי ממה שהטייס אמר לא הבנתי אבל הוא אמר שאנחנו עומדים להתרסק?!?!?!?!
"מהה,אמאא?" כולם צעקו והיו בפאניקה,נורא פחדתי…פתאום כולם נשענו על צד ימין וממש ממש ממש פחדתי חשבתי שאנחנו נמות!!!
"המטוס יציב כל הכבוד לטייס שלנו,אנחנו נגיע בשלום לישראל" אמרה הדיילת והרגשתי יותר בטוחה.
"מים אם אפשר" שמעתי קול מאחורה,הסתובבתי וראיתי בחור שביקש מים מין הדיילת הוא היה דיי זקן ומפוחד. "יהיה בסדר" אמרתי לו "נקווה" השיב לי. היה לו מבטא מוזר,כניראה הוא לא מפה (מישראל)
"מאיפה אתה?"שאלתי
"ברזיל,אני רוצה לראות את בני,נולד לו בן…אני סבא" אמר בהתרגשות והעניים שלו נצצו.
"אתה גם תראה,אל תדאג" ראיתי שכולו מפוחד וניסיתי להרגיע אותו.
_______________________
"הדבר הכי טוב בטיסות זה הדיוטי פריי" צעקתיי ברגע שנחתנו.
"בנות" ליאור,אבא ותומר אמרו ביחד
"סליחה,יש לכם בעיה עם זה?" שאלה אמא
"כן,יש לכם בעיה?" שאלתי והרמתי גבה.
הבנים החליפו מבטים ואמרו ביחד" לאאא" ואני ומאמא לא הפסקנו לצחוק.
"אז יש לך יומהולדת,קחי מה שבאלך" אמרה אמא
"מה שבא לה?" שאל אבא
"מה שבא לה" קבעה אמא.אני חושבת שלקחתי חצי חנות ואבא קיבל חום כשראה מה קניתי.
"תודה אמא" אמרתי לה וחיבקתי אותה עם השקיות
"וזה לא המתנה שלי,המתנה הייתה הטיסה" השיבה
"קמצנית" אמר תומר
"סליחה,יש לך יומהולדת חודש הבא ונראה מי קמצנית" אמרה אמא וצחקה
"לאלאלאללאלאלאלאא" אמר,כולם יודעים שאמא יודעת לפנק בימי הולדת.
שלחתי הודעה להילה ואמרתי לה שאני בישראל בנת"בג (נמל תעופה בן גוריון) והיא לא השיבה…
הנסיעה הייתה די ארוכה וכל הדרך צחקנו (בעיקר אני) ממש נהנתי מהיום הזה.
השעה הייתה 19:02 ובידיוק סיימתי להחזיר את הכל לארון וקיבלתי הודעה מיהלי,תצאי אל הגינה. אני יודעת לאיזה גינה הוא מתכוון,לגינה של הילה,יש לה גינה ממש ענקית,הלכתי לשם ונכנסתי מאחורה ואז…..
"הפתעהההה" צעקו כולם…יהלי הילה,רן,שי,חברים מהכיתה מהשיכבה מהשכונה!!
"יאאא" קפצתי עליהם בחיבוקים ונשיקות. נשארתי שם עד מאוחר וישבנו בגינה אוכלים פיצה,ואז הילה נכנסה לגינה עם עוגה ונרות
"השעה 32:59 עוד דקה יש לך יומהולדת,חשבת ששחכנו?" אמרה וקרצה לי,המטומטמים חיכו עד השעה שתיים עשרה ואז אמרו לי מזל טוב…חחחחח
אחרי כל השיעוגים והריקודים רן סימן לי לבוא.
"מה?" שאלתי אותו כולי מחייכת
"אני יודע שאת תתעצבני אבל אני לא יכול לשמור את זה בבטן עוד"
"אתה מפחיד אותי,מה קרה?"שאלתי
"שבי" אמר וישבנו בספסל
"מה קרה?"שאלתי שוב
"זה אני" אמר והרכין את ראשו
"זה אתה מה?"שאלתי מנסה לברר
"אני זה שכתבתי את המכתבים" אמר בשקט והרים את ראשו מעלה
"את..ה…..א..תה..?" שאלתי מגמגמת
"אתה?זה אתה?אני..לא מאמינה….זה אתה" אמרתי הולכת הלוך ושוב
"סיפרתי לך כי הייתי חייב" ניסה להרגיע אותי
"למה?"שאלתי בשקט
"מה?"
"למה עשית את זה?"שאלתי חזק יותר
"אני אוהב,אלינור..אני אוהב" אמר ותפס אותי בכתף
"עזוב אותי" אמרתי ורצתי חזרה לבית בדמעות
"אלינורר" שמעתי את קולו,אחרי שהוא היה בקצב שלי הוא עצר אותי
"תעזוב אותי אני שונאת אותך" אמרתי בצעקות ואז הילה ויהלי וגם שי באו לראות מה קרה "היינו מאחורי הבית שלהם)
"מה קרה?"שאלה הילה
"תעזבו אותי" אמרתי ורצתי,רצתי כיאילו אין מחר,שכבתי אל המיטה ולא הספקתי לבכות!