מאהב מסתורי פרק 19

התעצבנתי מכל הדברים !!
שאני לא יודעת מי זה, ששני לא רוצה להגיד לי ושהיא לא עונה, ושהזמן אוזל
עוד יומיים ההורים מגיעים בחזרה לארץ !!!
שמחתי הייתה מאושרת סוף סוף אני אראה אותם אחרי מלא זמן שלא ראינו אחד את השני אבל עדיין דיברנו בפלאפון ודיברנו על על הכל על המשפחה
אבל אז נזכרתי ! נזכרתי שבעוד יומיים אני צריכה להיות בפארק ולפגוש אותו
מה לעשות? ללכת או לא ? אני בכלל מכירה אותו? אני אולי אוהבת את כל המסתוריות הזאת ואני סתם עצבנית? כל המחשבות האלה גרמו לי רק לרצות לישון עוד ולחכות ליום הזה בציפייה שאני אדע סוף כל סוף מי זה עצמתי את עייני והלכתי לישון
**
התעוררתי לצלילי השעון המעורר שלי עם חיוך(?)
מה קרה אני שמחה? קרה משהו מיוחד?
צחצחתי את שיניי במשחת השיניים החריפה והתלבשתי,לבשתי חולצה בצבע טורקיז מהמם מג'ינס גבוה בצבע לבן ונעלי סופרה לבנות פיזרתי את השיער והתאפרתי באיפור עדין
אני יודעת שכל הדברים האלה לא יעזרו לי להיות במעמד יותר גבוה אבל זאת מי שאני ואני צריכה להתגאות בזה ולא לנסות לחכות מישהי אחרת, כי אני זאת אני ! אם הם רוצים לאהוב אותי שיאהבו אותי כמו שאני ולא כמו מי שהם רוצים שאני אהיה
צלצול קטן נשמע מהפלאפון שלי
הלכתי להביא אותו מהשידה החומה שהפלאפון נח עליה
ההודעה הייתה משני
'סוף סוף נזכרה בי זאת' חשבתי לעצמי
"אהובתי אני באמת מצטערת שלא עניתי לך אתמול אני פשוט ישנתי ורק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך " היא כתבה אבל בכל זאת זה היה נראה לי קצת חשוד אני לא ישקר אני יודעת שהיא החברה הכי טובה שלי והיא לא תשקר לי אבל המאהב הזה אני חושבת שהוא רק מרחיק בין החברות שלנו אני חושבת שסוף לא יהיה לי חברות ויהיה לי קשה יותר ממה שקשה לי עכשיו
"זה בסדר… את יצאת כבר מהבית?"שלחתי לה למרות שאני ידעתי שזה לא בסדר אני יודעת שהיא משקרת לי והיא הייתה ערה אני מכירה אותה ! נקווה שבסוך הכל לטובה
אחרי כמה דקות שוב הצליל מהפלאפון שלי נשמע
"אני יצאתי כבר אני בדרך לבית ספר" היא החזירה
"אה סבבה איפה את נלך ביחד?" שאלתי אחרי כמה שניות אחדות שוב היא שלחה הודעה
"אני מעדיפה ללכת היום לבד אם זה בסדר מצידך" היא אמרה אני לא אשקר אני נפגעתי אנחנו מתרחקות
"כן ברור אני אלך כבר לבד לבית ספר" שלחתי לה