my hero-פרק 16,סיום :)

"אתה בסדר?" שאלתי את זאיין שנחנק מהקפה שלו.
"כן.." הוא השיב לחוץ.
~מנקודת המבט של זאין~
"אחי אני מצטער,אבל אתה בן אדם חרא" אמר לי נייל.
"אבל נייל,אני לא מוכן לוותר עליה,רייצל שלי" אמרתי.
—
"אני לא מאמינה עלייך" צעקה לי וסטרה לי.
"לי,תירגעי,היא שלי בדיוק כמו שהיא שלך ואני לא אוותר עליה במשך שמונה חודשים" ניסיתי להסביר.
"וויתרת עליה במשך שנתיים שלמות,ועכשיו אתה דורש עליה משמורת?" היא שאלה.
"אבל זה לא לתמיד זה בסך הכל לשמונה חודשים של מסע הופעות" אמרתי.
"זאין,רייצל שלי,אני נשאתי אותה 9 חודשים בבטן,אני התמודדתי עם הגידול שלה במשך שנתיים ואתה כמו דיווה במשך שנתיים נהנת כל כך לא הזזת את התחת שלך בשביל הדבר הכי קטן,אתה פשוט חרא" היא צעקה.
"תסתמי"
"מטומם"
"סתומה"
"לפחות סיימתי 12 שנות לימוד"
"לפחות לי יש כסף"
"תסתום,גמלי יש"
"מכוערת"
"שויצר"
"שמנה"
"סנוב מטומטמם שאין לו כבוד לאף אחד,שמתנהג כמו ילד בן שלוש"
ופתאום,נישקתי אותה,נשיקה מלאת תשוקה ואהבה.
"אמא אבא,למה צעקתם?" שאלה רייצל והסתכלה עלינו בעיניה הגדולות.
שנינו הסתכלנו עליה,ואז חזרה אחד על השני.
חיבקתי אותה ורייצל הצטרפה לחיבוק.