מעגל החיים מתחיל כשהמעגל נפתח ואתה מסתובב בתוכו,אותו מעגל אמור להסתיים ברגע שהוא יפתח בשנית ונשמתך תצא ממנו…

לבד משוטט במסדרונות בית הספר שלו
דומע לאט והבכי צץ במהרה על פני, בוכה על כל אותן הפעמים שהוא בכה
לבד ומבודד מכל אותם ילדים,לא שייך וכואב מאותן הקנטות מרסקות רגשות
לא יודע מה לא בסדר איתי ,מדוע אני,מה עשיתי להם שהם פוגעים בי כמו ברק איתני

מחזיק בתמונתו,מדמיין את כאבו,את עצבו ואת שברון לבו התם והשבריר
יושב בכסאו,בוהה בלוח ותוהה מדוע הטוב והתם, נפגע על ידי הרע והרשע
עצוב מכעס ומאוס ומבכי, חושב על נקמה ,אך מערער על המחשבה שזהו לא מבוקשו האמיתי
קם,הולך ושב לאורך המסדרון חסר החלונות וחסר השמחה שהייתי רוצה שתיהיה בו כרוח חזקה וצוהלת

מבקר אותו בכל שנה את אותו הילד שרשעים נטלו ממנו את כל מצבורי השמחה והטוב
מדבר, אך יודע שהוא אינו שומע אותי ,ובכל זאת מקווה
בכל מעודי ובכל ליבי שהוא לא ישכח את המשפחה שאהבה אותו והחזירה לו את החיוך שהוא לעולם לא יכל לתת בחזרה
יודע שאי שם הוא רואה אותי,חולם עליו בלילות הגשומים ,מתעורר בסערה ,ואץ לחדרו כרוח הסערה
בתקווה מלאת ייאוש,מחפשו בליבי אך מוצאו רק בראשי,בזכרוני מסתכל על תמונותינו יחדיו ונשבר

מדוע הנשמה הטובה שלי הייתה חייבת להלקח על ידם ברגע יחיד של זעם חסר מעצורים של אותו אחד
על לא עוול בכפו,כפי שנאמר בספר הקודש השווה בעבורי לסמל האושר שפעם היה בחיי
אדם טוב,תמים וטוב לב נעלם ולעולם לא ישובון אלי מדוע,מדוע זועק אני אל השמים מדוע הוא ולא אני…
האוצר שהיה שלי רוסק לרסיסים בידי הרוע של אותו אחד שלקח את הנשמה שבישבילה חייתי ושמחתי
את נשמת בני היחיד…