מתי היא תשים לב… פרק 16 חלק ב'

נקודת מבט הדר-
לבשתי מדים ויצאתי לבחוץ, הלכתי לחדר של הבנות והערתי אותן, פרינססות קטנות, הבנים כבר התעוררו כי שמעתי את תומר אומר להם לעשות ריצה, הבנות התעוררו ואספו את שיערן ולבשו מדים ויצאו לבחוץ לא יכלתי להסתכל בעיניו של תומר, היה לי רק פרפרים בבטן, למה?אני כבר הייתי איתו,
"הדר כפרה עלייך אני חייב סיגריה" אמר איזה אחד, "המפקדת הדר בשבילך" אמרתי וסימנתי לו ללכת, "כפרה למה את קשסה" שאל בצחקוק עוד ילד "צודק.. למה אני קשסה" אמרתי בלגלוג והוא חייך "תורנות מטבח" אמרתי וכולם צחקו, הילד היה ממורמר כזה, "כל היא' לבוא לכאן גם בנים וגם בנות" אמרתי וכולם התאספו ממולי, "כשאני היתי בגדנע שנאתי את כל השטויות האלה, בואו נעשה את זה באמת כיפי" אמרתי וכולם התלהבו מהרעיון וילד אחד אמר "מסיבת חזיות עד אור הבוקר?" שאל וכולם צחקו אחריו, תומר עמד לידי והסתכל עליי במבט כזה 'מה את עושה?' "נעשה לכם סיבוב בבסיס ונכיר לכם את חברים שלנו מהבסיס" אמרתי וכולם הסתכלו עליי במבט להמשיך, "אבל אתם חייבים לשמור על הסדר" אמרתי וכולם הנהנו בראשם, "יאלה חדר אוכל" אמר תומר וכולם הלכו לחדר אוכל, הבנים צעקו כל הדרך "אללה חיילות מתאים לי" אמר וצחק, "דווקא לך התכוונתי להכיר את המפקד כאן" והוא הסתכל עליי במבט מפוחד והמשיך לחדר אוכל הם באו להיכנס לחדר אוכל והסתכלתי עליהם ואמרתי "כבר התרגלתם לכאן?עזבו יש כאן אוכל מגעיל.. מי אוהב אותי שירים את היד" אמרתי וכולם הרימו את היד, "יאלה נו רציתם חיילים וחיילות בואו לחדר אוכל של הבסיס שלנו" אמרתי וכולם התלהבו ובאו אחרינו, כל הדרך לחדר אוכל אמרו לי ילדים 'את מדהימה ,הדר את מלכה, הדר הדר הדר הדר' אני אוהבת אותם!! באמת שנקשרתי אליהם, הם התיישבו בשולחנות וראיתי את מאור, "מאורי" אמרתי וחיבקתי אותו ולחשתי לו באוזן "אני ותומר חזרנו" הוא הסתכל עלי במבט מאוכזב והסתכל על תומר, "ומי אלה?" שאל מאור וכל הבנות התלהבו ממנו, "הם מהגדנע הם כיתות יא' " אמרתי ומאור ערך להם היכרות עם כל ההבסיס, "אתם הולכים למטווחים עם מפקדים אחרים אז תהנו ותראו להם מאיפה באתם!!" אמרתי וכולם יצאו בצעקות לבחוץ, "מה את עושה להם שתהיי בריאה" אמר מאור וחיבק אותי חזק, תומר הסתכל עלינו ובא להתיישב לידינו, "אז חזרתם?" שאל מאור והסתכל במבט נוקב על תומר, היתי בחיבוקו של מאור ותומר טיפה קינא, איזה חמוד.. "כן" אמר תומר ונישק את ידי, "תומר תשמור עליה כי אם אתה תפגע בה לא מעניין אותי אני שובר אותך!" אמר מאור בעצבים, "אל תדאג אחרי היא שמורה בידים טובות" אמר תומר והסתכלתי על הראל ונזכרתי בכל מה שתומר אמר.. "אמ תומר אתה יכול ללוות אותי לחדר שלי הרגיל עם אווה?" שאלתי ותומר הנהן בראשו והתנתקתי מחיבוקו של מאור, המשכנו ללכת בשקט לחדר שלי ונכנסנו לחדר, התיישבתי במיטה ותומר התיישב לידי, "למה התנהגת אליי מגעיל כל הזמן.." שאלתי בעצב, בזבזנו כ"כ הרבה זמן על ריבים וכעסים.. היה לי חשוב לפתור את כל הכעס בנינו, "אני מצטער.. כבר אמרתי לך את זה.." אמר לי תומר ונישק את שפתיי, "אבל למה.. עשיתי לך משהו רע?" שאלתי, "לא.. פשוט לא יכולתי.. אני לא כזה.. אני לא אחד רומנטיקן שמתאהב במישהי וחי איתה כל הזמן.. תמיד יהיה לי מישהי מהצד" אמר תומר ופניי נהפכו לסיד, "גם עכשיו?גם עכשיו יהיה לך מישהי מהצד?" שאלתי , זה לא מה שסיכמנו.. חשבתי שהוא רק שלי.. "לא.. זה היה תומר של פעם..היום אני תומר אחר" אמר והסתכל בעיניי, ידעתי שאין דבר כזה 'מושלם' תמיד הכל יהרס.. אני מוכנה לקחת את הסיכון שהוא יהיה רק שלי?אני מוכנה לקחת את הסיכון שהלב שלי ישבר שוב ?אני מוכנה לקחת סיכון שיכול להיות שאני לעולם לא יתאהב? אני לא מוכנה לקחת סיכון.. אבל מה הטעם בזה?..איזה מן חיים יהיה לי אם אני לא לוקחת סיכון?.. "אני לא יודעת מה להגיד" אמרתי, "רק תגידי שאת אוהבת אותי" אמר והסתכל בעיניי, עיניי שרפו וצרבו.. המילים האלה לא יצאו מפי.. "איך אני ידע שאתה תאהב אותי באותה מידה?" שאלתי ודמעה נשרה מעיניי, למה אני לא יכולה להתאהב במישהו כמו אביב כמו מאור? מישהו שידאג לי כל חיי? מישהו שלא יעלם לי ברגע שקשה.. "אני מבטיח לך שאני אוהב אותך באותה מידה" אמר וניגב את השובל דמעות שזלגו מתוך עיניי, ידו החזיקה בפני ואגודלו ליטף את שפתיי, שפתיו התקרבו אל שפתיי ונישקו את שפתיי קלות, "אני אוהב אותך" אמר תומר ובאמת האמנתי.. הוא אוהב אותי, "אני אוהבת אותך" אמרתי בחזרה, אווה נכנסה לחדר ולא ראתה שאנחנו שם אפילו, "היי" אמרתי לה והיא הסתובבה בבהלה ואמרה "הי.. לא ראיתי שאתם כאן" אמרה "מה נכנסת עצבנית?" שאלתי וצחקתי, "למה כי אדיר הזה החליט שבא לו לריב איתי ועכשיו הוא דפק אותי במשמרות" אמרה עצבנית ותומר קם מהמיטה ואמר "יום טוב חיילות" ויצא מהחדר, חיילות?אחותך חיילת שלי ! חצוף. "ספרי הכל מההתחלה" אמרתי לאווה והתיישבתי על המיטה שלה, החדר סוף סוף מסודר, "אדיר את זוכרת אותו מההתחלה של הטירונות?" שאלה אווה, אה כן עכשיו אני נזכרת, היא היתה איתו בטירונות אני עברתי לטירונות עם תומר כי היו הרבה מפקדים, "כן, הייתם ביחד או משהו כזה לא?" אמרתי, הם היו ביחד ואז היה בניהם ריב, אבל ריב ענקי, כל הבסיס שמע מזה, בגלל זה היא התחילה לא לבוא ולהישאר בחדר ופחות לבוא לבסיס, הוא עשה לה את המוות והיא עשתה לו את המוות, "כן, התחלנו לדבר לפני שבוע בערך והוא התחיל להיות אותו שקרן מסריח ואמר שהוא מתגעגע אליי, כל המשמרות הוא לקח כמוני וזה התחיל לעצבן באיזה שלב ורבנו, אז הוא החליט שבא לו לדפוק אותי במשמרות והנה עכשיו אני צריכה להיות בגדנע ועוד לא תגידי לבד שאני לפחות רחוקה ממנו, אני צריכה להיות איתו!!!" אמרה בעצבים וזרקה על הריצפה נעליים, היא ממש יפה אווה לפי דעתי, "אל תדאגי אווש, הכל יהיה בסדר.. את לא תפסידי שום דבר, לפי דעתי אדיר חמוד לא?אתם רבתם.. זה רגיל שנפרדים אז רבים, וחוץ מזה שתהיי בעניין תומר דפק לי יותר משמרות ממה שאדיר נתן לך" אמרתי והיא צחקה, "והנה חזרתם" אמרה, "אולי גם הגיע הזמן שלכם לחזור?" שאלתי, היא רק חייכה ויצאה מהחדר, רגועה יותר.., יצאתי מהחדר והלכתי לחדר של מאור, מאור הוא כמו אחי הגדול כזה.. ואביב הוא כמו אח תאום.. אביב עכשיו בחופשה בבית.. אז לפחות מאור כאן, "מאורי" אמרתי ודפקתי על הדלת של החדר, "כנסי" אמר מאור, נכנסתי לחדר והתיישבתי במיטה שלו, הוא דיבר בטלפון,הוא זז מצד לצד בחדר
"טוב אהובה שלי תעדכני אותי כל שניה ושניה!" אמר מאור, הוא היה נשמע לחוץ
"תשתי הרבה מים,ואת חייבת לעדכן אותי.." אמר שוב מאור, זאת חברה שלו כנראה
"טוב, תהני יפה שלי" אמר מאור וסיים לדבר בטלפון, "מה קרה?" שאלתי שראיתי את מאור לא רגוע, "חברה שלי.. סיפרתי לך, קוראים לה מעיין, היא יצאה לטיול שנתי והתייבשה" אמר, אני לא אוהבת להתייבש ולקום עם אינפוזיה תקועה בווריד, "אוי.. איך היא מרגישה?" שאלתי, "היא אומרת שהיא מרגישה טוב, אבל היא סתם אומרת בשביל לא להלחיץ" אמר מאור, "אל תדאג.. היא תהיה בסדר" אמרתי וחייכתי אליו, "איזה כיתה היא?ספר לי עליה" אמרתי למאור, הוא התיישב במיטה ואמר "היא בכיתה יב' בת 18 בגיל שלך בערך" אמר והראה לי תמונה שלה, היא מהממת, גבוהה אבל לא יותר ממאור, יותר ממני זה בטוח, שיער בלונדיני קארה ועיניים תכלת, שפתיים ורדרדות קטנות "היא ממש יפה" אמרתי והוא חייך, "מאוד" אמר ולקח את האיפון שלו בחזרה, "ומה ספרי לי עלייך, איך היה בבית?" שאל, "היה כיף, לא היתי בבית שלי, היתי בבית של הסוכן שלי, אני גרה בדירה בת"א לידו אבל יש לי אצלו חדר בבית כי היתי תמיד אצלו כשהיתי קטנה יותר" אמרתי ומאור הנהן, הוא לא הבין, "כשהיתי בת 16 התחלתי לדגמן ואורי הסוכן שלי הפך למשפחה כזה, יש לי אצלו חדר בבית ואני כמו הבת שלהם, ככה הוא אומר וככה אני מרגישה כי הילדים שלו ואני כמו אחים" אמרתי ומאור שאל "ומה עם המשפחה המשפחה שלך?" שאל , "אף פעם לא היתה לי משפחה מגובשת או מאוחדת, אבא שלי תמיד היה בחו"ל בשליחות ואמא שלי היתה בארץ בעבודה ולפעמים בחו"ל עכשיו אני ואמא שלי לא מדברות כ"כ אנחנו בריב.. כן אני ילדה חרא.. " אמרתי וצחקתי, "את לא ילדה חרא" אמר וזרק עליי כרית, צחקנו לכמה שניות ואמרתי "היום כמעט תומר הוריד לך את הידיים כשחיבקת אותי" אמרתי ומאור צחק "את כמו אחותי הקטנה, אני לא יכול שהוא יפגע בך שוב" אמר, אני מתחילה לקבל שוב הרגשה של פחד, קפאתי במקום ומאור פשוט חיבק אותי,
"מאו.." בא להמשיך תומר כשראה אותי ואת מאור מחובקים והפסיק,
השתחררתי מחיבוקו של מאור ושלושתינו לא דיברנו והסתכלנו אחד על השני