סיגריה אחרונה- פרק 22

" אני לא מצליחה לישון.. " ניערתי את סלע שעדיין עטף אותי בחיבוק שלו.
הוא התעורר לאט. הסתכלתי כמה הוא יפה, כמה הוא אמיתי. הוא התיישב. התיישבתי גם אני. החיבוק שלו לא נפרד ממני לרגע. הוא דאג להראות לי שהוא שם איתי. חשבתי מה המורים יגדו כשהם יבינו שבן ובת ישנו ביחד, אבל האמת יכול להיות שזה לא יזיז להם.
" מה קרה? " הוא שאל וליטף לי את הפרצוף.
" מלא מחשבות.. " לחשתי.
" את רוצה הפסקת סיגריה לילית? " הוא שאל.
" מאוד.. " אמרתי בחיוך.
" אז בואי ". הוא הוריד את רגליו מהמיטה, נעמד והושיט לי את ידו.
" אבל לא נעיר אנשים? ולא יתנו לנו עוצר על דבר כזה? ".
" אל תשימי על זה.. את צריכה את ההירגעות שלך, וחוץ מזה- שכחת שאת ילדה רעה? " הוא קרץ אליי ואני השתכנעתי. הוא לקח קופסא אחת של סיגריות ויצאנו החוצה. נעלתי בשקט את החדר סיבוב אחד.
התחלנו ללכת לנו יד ביד בחצר בלילה. השעה הייתה כמעט ארבע בבוקר. הלכנו למקום השקט, המקום שהעדפתי לחשוב שרק אנחנו מכירים. ישבנו שם שנינו, הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו והוא חיבק אותי חזק. לא רציתי לבכות, ובאמת ניסיתי שלא לבכות. הצלחתי לעצור את הבכי לכמה דקות.
" אפשר? " שאלתי בחיוך.
" ברור " הוא אמר בצחוק. הוא פתח את הקופסא ולקחתי ממנה סיגריה אחת. הדלקתי אותה, הטעם והריח הממכר שוב חזר אליי. אותה אפלוליות. עכשיו גם הוא לקח אחת.
" את בסדר? " הוא שאל מודאג.
" אני אפילו לא יודעת למה אני ככה.. איתן ואני שונאים אחד את השני ".
" אל תהיי כל כך בטוחה בזה " הוא חייך אליי.
" למה אתה מתכוון? ".
" את לא באמת שונאת אותו.. הוא פשוט עושה מעשים שמעצבנים אותך.. אבל אכפת לך ממנו כבנאדם ".
" למה אתה אומר את זה? " אמרתי ולקחתי עוד שאיפה מהסיגריה.
" לא סתם הגבת כמו שהגבת.. אני מבין את זה.. כמה שאת אולי שונאת אותו את באמת לא רוצה שיקרה לו משהו. את לא רעה בסך הכל זה פשוט עניין של מקום וסביבה שבגללם את מתנהגת כמו שאת מתנהגת. אבל כלפי בנאדם שגם מעצבן אותך, אבל מצד שני אכפת לך ממנו, התגובה שלך הפוכה לגמרי ".
" ואת כל זה הבנת מההתנהגות שלי? ".
" פחות או יותר " הוא אמר בחיוך ולקח שאיפה מהסיגריה, " אני פשוט מכיר אותך ".
" לקח לך מעט מאוד זמן להכיר אותי " אמרתי בחיוך.
" כן.. " הוא נאנח, " מחר אני אבוא איתך על הבוקר למזכירות ".
" מה אתה חושב שיקרה עכשיו? ".
" טיפול… אני לא יודע.. ".
" הוא יהיה בסדר? " אמרתי בעצב.
" אני לא יכול לדעת.. " הוא נאנח וחיבק אותי חזק. התעטפתי בישיבה בחיבוק החם והאוהב שלו.
" לפחות אתה נורמלי.. " לחשתי כשאני בתוך חיקו.
" מחר אפילו תביני למה " הוא אמר בחיוך.
" מה זאת אומרת? ".
" כשאני בחברת ההורים שלי אני הכי נורמלי וילד טוב… ".
" אני באמת לא מבינה למה אתה פה.. ".
" עזבי את זה עכשיו " הוא אמר והסתכל עליי, הסתכלתי עליו בחזרה. " נסיים את הפסקת הסיגריות ונחזור לישון, ואת תישני טוב, אני מבטיח לך ".
" אתה לא תיתן לי להתאבד נכון? ".
" אני חושב שקודם כל את לא תיתני לעצמך " הוא אמר בחיוך ונישק לי במצח.