לאס וגאס – פרק 32

-נקודת מבט קייל סנדרס-

נכנסתי אל הבית השקט , הכול חשוך , כולם ישנים .
הלכתי אל חדרה של אלה , היא היחידה שאני יכול לדבר איתה על המצב שלי .
״את ערה?״ שאלתי תוך כדי תקתוק על הדלת ונכנסתי פנימה .
״בזכותך , כן״ אמרה ישנונית וקמה לישיבה , ״קרה משהו?״ שאלה אותי .
״אביה בבית חולים , סיפור ארוך ואין לי כוח להסביר , אני רק רוצה מישהו שיבין את המצב שלי״ אמרתי לה , אני בעצמי לא הבנתי למה אני מתכוון בדבריי .
״אוקיי , אני פה״ אמרה כעבור רגע , ישבנו בשקט בחושך בחדר שלה שוכבים על המיטה ולא מדברים , הייתי רק צריך נוחכות של מישהו שיודע שיהיה איתי .
התחלתי להרגיש את הדאגה לשלומה מטפסת ומשתלטת עלי .
אני מקווה שהיא בסדר , אני יחכה לשיחה מניק .
במחשבות אלה האייפון השחור שלי רטט, הרמתי אותו מהמיטה לידי והבטתי על הצג , מספר לא מזוהה כנראה של ניק.
-לקחו אותה לחדר טיפול נמרץ-
הלב שלי התחיל לפעום במהירות , ״יהיה בסדר״ לחשה אלה שראתה את ההודעה.
למה אני לא מאמין למילים האלה , אולי כי הפסקתי להאמין ממזמן .
אין לי לא אלוהים , לא אמונה , אני מאמין רק בעצמי ובמשפחה שלי .
כעס חלחל בי , איך נתתי לעצמי להתאהב במישהי ממשפחת דליין , האנשים שאני הכי פחות מאמין בהם.
היא שונה , משהו בה שונה.
אלה ישבה גם היא בשקט , היא לא דיברה בקושי שמעתי אותה נושמת , אולי היא נרדמה שוב מהעייפות .
התהפכתי הצידה על המיטה , מביט על המרצפות בחושך שבחדר ורק אור קלוש מסתנן מהחלון , עצמתי את עייני מצמיד לחזי את הפלאפון למקרה שניק יתקשר או ישלח הודעה אני יתעורר במהירות .
העייפות ניצחה אותי לבסוף , ועצמתי את עפעפי שסירבו להיסגר .
תוך דקות ספורות נרדמתי ושקעתי בשינה עמוקה ונטולת חלומות .

-נקודת מבט אדם דליין –

הייתי כול כך בשוק ממה שאמיליה סיפרה לי , הרגשתי מוזר , לא ידעתי בדיוק מה להגיד לה , אז אמרתי לה שנשמור את הילד .
אני לא חושב שאני מוכן , אולי עשיתי טעות ולקחתי החלטה פזיזה מידי , אבל אני לא מתכוון לפגוע באמיליה , אני אוהב אותה יותר מידי .
נסעתי לבית החולים , ניק נשאר שמה כולם חזרו לבית לנוח , השעה קרובה לשתיים לפנות בוקר .
החנתי את הרכב בחנייה , ונכנסתי לבית החולים , הלכתי אל המחלקה הפרטית ״של העשירים״ אם אפשר לקרוא לזה ככה .
ראיתי את ניק עומד על המשמר ליד הדלת לחוץ מתמיד , אני לא יודע איזה ג׳וק נכנס לדפוק הזה .
״הבאתי לך אוכל״ אמרתי ונתתי לו שקית עם כריכים מוכנים שקניתי בדרך לפה .
״אני לא רעב״ שיקר והביט כול שנייה אל הדלת של חדרה של אביה .
״תאכל״ פקדתי עליו ודחפתי שוב את השקית לידיו , הוא נאנח התיישב לידי על הספסל הברזל ואכל מהכריך בגריל שקניתי לו .
״איפה היית עד עכשיו?״ שאל אותי ניק והוציא אותי מהמחשבות ששקעתי בהם .
״אצל אמיליה״ אמרתי ונאנחתי בקול , אני לא יודע מה לעשות , באמת שלא .
״מה איתה ? , לא ראיתי אותה המון זמן, מאז שחזרתם מLA״ אמר לי ונגס בכריך העבה והעסיסי .
״היא בהריון , ממני״ עניתי במהירות ובקול יציב , ניק תחיל להשתעל וכמעט נחנק מהכריך .
״היא מה ?״ גמגם וניסה לנשום אוויר נקי ובלע את חתיכת הכריך שנתקעה לו בגרון .
״בהריון , ניק , אני הולך להיות אבא״ אמרתי לו , התרגשתי מכול העניין , מלהיות אבא , לחנך את הילדים שלי בצורה שונה ממה שאבא שלי חינך אותי ואת האחים שלי .
אבל אני לא יודע אם זה הזמן הנכון עכשיו עם כול מה שקורה במשפחה , והעבודה , זה קשה .
״היא מפילה ?״ שאל ניק והניח את הכריך בצד .
״לא , אני אמרתי לה שאני רוצה את הילד, אבל עכשיו אני לא סגור אם החלטתי נכון״ אמרתי לניק .
״אני לא יודע מה להגיד לך , אחי אתה רק בן 20 ״ אמר לי .
״אני יודע , אבל אני אוהב את אמיליה , ואני גם רוצה לאהוב את התינוק שמתפתח לה בבטן״ אמרתי לו , הוא הנהן והמשיך לבהות בדלת .
״זאת החלטה שלך אחי , תחליט מה שניראה לך לנכון , אני בטוח שלא משנה איזה החלטה תקבל אני בטוח שאמיליה תמשיך לאהוב אותך , בחיים לא ראיתי אהבה גדולה כמו שלך ושל אמיליה״ אמר לי ניק .
״אני יציע לה נישואים״ אמרתי החלטי כעבור רגע , הפעם הוא נחנק מהמים ששתה .
״אתה בטוח?״ שאל כשנשם לרווחה את האוויר .
״אני בטוח״ אמרתי לו , אני אוהב את אמיליה ואני אוהב את התינוק שלנו באותה המידה , זה בשר מבשרי , אני לא מתכוון לוותר על זה .
״אני הולך לבית , אתה נשאר פה?״ שאלתי את ניק כעבור כמה רגעים של שקט .
״כן אני פה , אתה יכול ללכת״ אמר לי והנהן בראשו להסכמה , ״אוקיי בי , לילה טוב״ אמרתי לו וקמתי ממקומי , התחלתי לצעוד לעבר היציאה .
״ביי , מזל טוב״ קרא אחרי , זה העלה לי חיוך על הפנים .
אני פאקינג הולך להיות אבא !

-נקודת מבט ניק דליין-

אדם הלך ונשארתי לבד , חיכיתי 10 דקות כדי להיות בטוח בזה הוא נסע והתרחק מפה , כשהייתי בטוח בכך שלפתי את האייפון שלי מהכיס וחייגתי את המספר שאלה הביאה לי , של קייל .
כעבור רגע ענה קול גברי ורדום מהצד השני של הקו .
-״יש חדש?״ שאל אותי .
-״היא נחה כרגע , אם אתה רוצה לבוא לראות אותה אני לבד ״ אמרתי לו , ומשום מה ידעתי שאני יתחרט על זה .
-״תוך עשר דקות אני מגיע , איזה מספר חדר ?״ שאל אותי .
-״ 439 במחלקה הפרטית ״ אמרתי בקול שקט .
השיחה התנתקה .

עשר הדקות עברו במהירות , וקייל הגיע מתנשף כאילו רץ את כול הדרך מהחנייה לפה .
״היא התעוררה לפני 6 דקות , היא ערה אם אתה רוצה לדבר איתה״ אמרתי לקייל.
נכנסנו אל החדר , לא רציתי להשאיר אותם לבד ביחד , הוא אוהב אותה , הוא בטח לא ישתלט על המעשים שלו .
הוא התיישב ליד המיטה שלה , היא שכבה שמה על המיטה כשהיא מחוברת להמון מכשירים .
נשענתי על הקיר , מנסה כמה שיותר להיות בלתי ניראה , להיות כמו רוח בחדר , מסתבר שהצלחתי .
הם דיברו בניהם .

״אביה?״ שאל בשקט קייל את אביה שענייה עצומות , היא פקחה את עיינה ופגשה בעיניו .
״מה אתה עושה פה ? , המשפחה שלי תראה אותך , תלך!״ התחילה לומר , אבל לא הצליחה להרים את קולה יותר מידי .
״אני מוכן לקחת את הסיכון , הכול למענך״ אמר לה בשקט , לפי נימת קולו הבנתי שהוא באמת מתכוון לזה , הוא באמת ייתן הכול בשביל אחותי .
״חשבתי שסיכמנו שתצא לי מהחיים״ אמרה בשקט וניסתה להימלט ממבטו .
״את סיכמת , אני לא הסכמתי לשום דבר כזה״ אמר לה וסיבב את פנייה אליו כדי שתביט בו .
״למה אתה לא מוכן לשחרר , להרפות , לעזוב את עצם קיומי?״ שאלה אותו , קולה חלש ושבור מאי פעם , בחיים לא שמעתי אותה ככה , מעולם לא ראיתי אותה כו מאוהבת בבחור .
״אני בחיים לא ירפה ממך , אני אוהב אותך , ואני יודע שגם את אותי , את רק צריכה להתוודות ״ אמר לה , היא שתקה כנראה לא ידעה עוד מה להגיד .
התפללתי שהקיר יבלע אותי , לא רציתי להיום בחדר הזה עכשיו , אבל נשארתי במקומי , אני עדיין חושב שאני לא צריך להישאר אותם ביחד לבד בחדר .
״אני אוהבת אותך , אני לא יכחיש״ אמרה כעבור רגע והפעם מרצונה הביטה בעיניו הכחולות בהירות שנצצו בחושך שבחדר .
״אז למה את מנסה להתרחק ממני כול כך?״ שאל אותה , קולו נשבר עם כול מילה שאמר לה .
״כי זה אסור , מה שאנחנו עושים זה אסור , ניק בטח יחזור כול רגע ויראה אותך פה כדי שתילך מכאן״ אמרה לו בשקט , היא לא הבחינה בגלל החושך שאני עומד בפינת החדר , בשקט , כמעט בלתי ניראה .
״ניק פה , ניק אמר לי לבוא הנה לבקר אותך , ניק יודע !״ אמר לה קייל .
היא התנשפה ומבטה סוף סוף נח עלי , אבל היא זזה מהר הצידה .
שתקתי , אני לא יתערב בשיחה שלהם אחד עם השני .
״למה סיפרת לו ? , איך הוא גילה?״ הציפה אותו בשאלות .
״הוא יוצא עם אחותי אלה , הם מאוהבים אחד בשני , בדיוק כמונו״ אמר ואת החלק האחרון של המשפט אמר בשקט .
הוא צודק , אני אוהב את אלה כול כך , היא החיים שלי ואני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלי אלה , בדיוק כמו שקייל לא יכול לתאר את החיים שלו בלי אחותי.
שמעתי בכי , קולות יבבה מהכיוון של אביה ששכבה על מיטת בית החולים .
״אל תבכי״ אמר קייל ומחה את דמעותיה מפנייה .
״תנשק אותי״ גמגמה , הייתי מופתע , בטח גם קייל , זה בא משום מקום .
אבל הוא לא היסס ונישק אותה על שפתייה , הסטתי את מבטי מהם , נותן להם טיפה של פרטיות .
״אני מצטער כול כך על כול הסבל שגרמתי לך״ אמר שבור ונישק אותה שוב.
״אני סולחת , אני יודעת שזה לא אומר הרבה , אבל אני סולחת לך, אתה הצלת את החיים שלי אחרי הכול״ אמרה לו .
״והייתי עושה את זה שוב , גם אם חיי היו תלויים בכך , אני אוהב אותך״ אמר לה חיוך קטן התפרש על פנייה .
״אני אוהבת אותך״ אמרה לו , הוא נישק אותה שוב , סוף סוף ראיתי את החיוך המאושר על פנייה של אחותי .
סוף סוף הדרמה בניהם נגמרה .