בליברס כנסוו

פרק 1:
"בוא כבר" קראתי לו מלמטה, "אתה בא?", "אני כבר בא" הוא ענה, "צריך למהר!", "אין לי כח אמא", "ג'סטין אתה בא איתי לאמץ את אחותך החדשה ואני לא שואלת אותך!", "אבל אם אני לא רוצה אח או אחות?!", "מי אמר שזו ההחלטה שלך?", הוא התקרב אלי ורקע ברגליו ג'סטין הקטן שהיה אז רק בן 5 "לא אמא, אני לא רוצה!" אמר בבכי, תפסתי בידו ומשכתי אותו אל מעבר לדלת "אתה תשמח בסופו של דבר".

————סוכנות אימוץ———–
"בוא ג'סטין בוא", אמרתי לבני, הוא לא הסכים לצאת מן המכונית, "צא", הוא גלגל את עיניו ויצא מן המכונית. נכנסנו לחדר שבו עמדה אישה עם הבת החדשה שלי, לקחתי את התינוקת בידי, והראתי אותה לג'סטין "זאת אריאנה, היא האחות הקטנה שלך", עיניו של ג'סטין נצצו "וואו"

————————כעבור 9 שנים————
"ג'סטין אנחנו מאחרים לבית הספר, אמרת שאתה תיקח אותי!" אמרה אריאנה, "אני בא, אני בא"
ג'סטין שהיה אז בן 14 היה כל בוקר לוקח את אחותו לבית הספר ושר לה שירים בדרך,
"ג'סטין?" אמרה אריאנה הקטנה בשמחה, "מה?" הוא חייך אליה, "למה אין לך חברה?", "אה…" ג'סטין לא ידע מה לענות, "לא יודע… אולי את ה"שדכנית המוצלחת" תשדך לי משהי" אמר בסרקסטיות (ציניות), אריאנה חשבה על זה כל היום, לחברתה הטובה של אריאנה קייטי יש אחות גדולה ששמה שרית היא גם בת 14 בדיוק כמו ג'סטין, "קייטי את רוצה לבוא אלי היום?" אמרה אריאנה, "אהה טוב" חייכה אליה קייטי, שרית תביא אותי,
————-אחר הצהריים————-
"ג'סטין אתה יכול לפתוח את הדלת? אני בשירותים", "כן, אני כבר פותח",
ג'סטין פתח את הדלת "היי קייטי, כנסי", "תודה ג'סטין", קייטי רצה לחדרה של אריאנה,

————–נקודת המבט של ג'סטין———–
הכנסתי את קייטי לבית שלי, מאחוריה עמדה שרית, שרית מאוד יפה, יש לה עיניים חומות כאלה ושיער בלונדיני קצרצר, היא ממש יפה,

"אההה….. שרית?" אמרתי בביישנות, "כן?" הסתובבה אלי, "א..את תרצי שאולי נפגש שנינו מתישהו?"
"אהה טוב" חייכה אלי שרית, היא נופפה לי לשלום ויצאה מן השער.