לאס וגאס – פרק 31

-נקודת מבט ג׳סמין דליין –

אריק הלך לבית , שמעתי את ניק נכנס לבית אז הלכתי לחדר שלו , דלת חדרו נעולה אז החלטתי לוותר , כמו שאני מכירה אותו הוא בטח ישן שינה עמוקה ואין שום צורך להעיר אותו .
הלכתי לחדרה של אביה , שמעתי את ניק מדבר איתה ממקודם , בטח היא פה .
דלת חדרה נעולה גם היא , זה מוזר יחסית לניק , אביה מעולם לא נועלת את החדר שלה , סוגרת את הדלת כן , אבל לנעול אף פעם .
דפקתי על דלת חדרה מספר פעמים , דפיקותיי הדהדו במסדרון הרחב הארוך והגדול .
שום מענה לא נשמע מבעד הדלת של אביה , דפקתי שוב על הדלת .
״היא לא מרגישה טוב , אולי כדי שתוותרי״ שמעתי מאחורי את קולו הישנוני של ניק , הוא בטח התעורר מהדפיקות שדפקתי על דלת החדר של אביה .
״למה היא נעלה ? , היא מעולם לא נעלה את דלת חדרה לפניכן״ , אמרתי לניק , הוא הופתע מעט כי הוא יודע שאני צודקת .
״הדלת נעולה?״ שאל מופתע , זזתי מהדרך והוא הניח את ידו על ידית הכסף של הדלת , הוא משך מטה את הידית אבל הדלת לא נפתחה .
״כמו שאמרתי , נעולה .״ חזרתי על דבריי בפני ניק , על פניו עלתה הבעה מבולבלת יותר מלפניי כן , ״היא חולה עם חום גבוה, אולי קרה לה משהו ?״ אמר ניק ונהפך להיות פסימי יותר מידי חושב רק על הרעה .
״תרגע , אני בטוחה שהיא בסדר והיא רק רוצה לישון בלי שיפריעו לה , אני מבינה אותה , בבית הזה אין שום פרטיות״ אמרתי והרמתי את עיניי מעיפה מבט במצלמת אבטחה המצלמת במעגל סגור 24 שעות ביממה את המסדרון הזה .
״עדיין , משהו פה לא מסתדר לי ״ אמר עצבני ונישאר פסימי .
״תדפוק שוב״ אמרתי לו , ניק תקתק שוב על הדלת כמה דפיקות חזקות במיוחד שהדהדו במסדרון , אבל עדיין לא נשמע שום מענה מבעד הדלת .
״תקראי למייק , יש לו מפתח מאסטר* ״ אמר לי ניק .
הוא המשיך לדפוק בעצבנות על הדלת שוב ושוב ושוב ופיניתי מהר לחדרו של מייק שבהמשך המסדרון .
נכנסתי לחדר בלי לתקתק , ראיתי את רום ישנה , אבל מייק התעורר .
״למה אתם דופקים כמו משוגעים , אחד בלילה אנשים ישנים״ אמר בקול רדום ושפשף את עיינו .
״החדר של אביה נעול , וניק חושב שקרה לה משהו , הוא אמר שיש לך מפתח מאסטר ״ אמרתי במהירות בנשימה אחת שאני עדיין קצרת נשימה מהריצה הקצרה שרצתי לחדרו שבקצה המסדרון .
״אין לי מפתח , אבא לקח לי אותו כשנכנסתי למרתף היינות שלו , והוא מצא אותי שיכור מהתחת״ אמר חצי צוחק מישנוניות .
״זה לא הזמן לצחוק , בוא תעזור לנו לפתוח את הדלת״ אמרתי לו ויצאתי מהחדר במהירות , שמעתי את מיטתו נמתחת סימן שהוא קם ותוך שנייה הדביק את קצב הליכתי והלכנו אל חדרה של אביה .
ניק עדיין תקתק כמו משוגע על הדלת , ״מייק יש לך את המפתח?״ שאל לחוץ ועל פניו מבט רדוף ודואג .
״לא , אבא לקח לי אותו״ אמר והצטרף אל ניק ודפק גם הוא על דלת העץ המפוארת .
״זוז״ אמר מייק לאחר רגע , ניק לקח שני צעדים אחורה והצידה ונעמד לידי , מייק לקח שני צעדים אחורה מהדלת , ולקח תנופה ובא לבעוט בדלת .
״היי , מה אתה עושה?״ שאלתי מופתעת ועצרתי אותו .
״שובר את הדלת״ אמר ולקח שוב שני צעדים אחורה , ״איך אתה יודע שזה יעבוד?״ שאל ניק שוב פסימי לחלוטין .
״זה עובד בסרטים״ אמר מייק ומשך כתפיים , הוא שוב לקח צעד נוסף אחורה מהדלת , הרים את רגלו ובעט בחוזקה בדלת העץ של החדר של אביה .
קול התפצחות רם נשמע במיסדרון והדלת נשברה ונפתחה לחצי , ניק דחף את הדלת הצידה והתפרץ אל החדר , אני אחריו ומייק אחרי .
נבהלתי כול כך לראות גופה רזה על הרצפה , נצמדתי למייק מאחורי וצעקתי , חפנתי את ראשי בחזה שלו .
קלות הבכי שלי השתלטו על החדר , ״תעשו משהו!!!!״ צעקתי בכול גרוני וקולות יפחותיי התחזקו .
ראיתי את אביה על הרצפה , חיוורת לחלוטין שדם אדום כהה נוזל מאפה ומאוזנה וראשה מסובב הצידה .
ניק כרע לידה ברך , הצמיד את שני אצבעותיו אל העוקר הראשי בצווארה וחיפש אחרי דופק .
״הדופק שלה חלש , מהר לך תתניע את הרכב צריכים לקחת אותה לבית החולים״ אמר ניק שהוא מרים אותה מהרצפה שהוכתמה במעט דם שלה .
מייק יצא , וניק אחריו שהוא סוחב את אביה , שמעתי צעקות והבנתי שזאת רום שצועקת ורצה אחריהם .
הבטתי שוב על החדר , משהו משך את תשומת ליבי , ליד המקום בו אביה הייתה שכובה וחסרת הכרה נח על השטיח בקבוק קטן ולבן , וכדורים לבנים מפוזרים על הרצפה .
התקרבתי אל הבקבוק והרמתי אותו , בחנתי את הנייר העטוף על הבקבוק clonex – כדורי שינה .
הרמתי מהר את הבקבוק והכנסתי לבפנים את הכדורים המפוזרים על הרצפה , סגרתי את הפקק ורצתי מהר מטה אל הקומה הראשונה והחוצה .
ניק ואביה כבר לא היו שמה כניראה ניק נסע אל בית החולים.
מצאתי את מייק ורום עדיין בחניה שרום בוכה ונכנסת מהר אל הרכב .
״חכו ! , אני גם באה״ אמרתי ונכנסתי אל האמר השחור של מייק , רום ומייק ישבו מקדימה ואני מאחורה .
נסענו במהירות אל בית החולים שבסטריפ , כשהגענו ניק חיכה לנו ליד הכניסה , ״בואו , כבר הכניסו אותה לחדר״ אמר ניק והוביל אותנו אל המחלקה הפרטית שבבית החולים , יש כמה פלוסים בלהיות אחת ממשפחות הפשע הגדולות בווגאס .
הגענו למחוץ חדרה , חדר מספר 439 הדלת סגורה .
לאחר כמה דקות יצא רופא לבוש בחלוק לבן ארוך עד הברך .
״מישהו אולי יודע מה קרה לה?״ שאל אותנו , ישר קפצתי ממקומי .
״מצאתי את זה זרוק ליד איפה שהיא שכבה״ אמרתי ונתתי לו את הבקבוקון הקטן המלא בכדורי שינה , הרופא הנהן לא הוסיף דבר , לקח מידי את הבקבוקון וחזר לחדר שהוא סוגר את הדלת אחריו.
היינו כולנו לחוצים מאוד , רום ישבה ליד מייק בשקט וקולות בכי חלושים נשמעו ממנה מידי פעם , ניק ישב לידי , עיניו לא מסגירות דבר ובוהות בדלת של החדר בו אביה מאושפזת .
רציתי לבכות , אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לבכות , למרות שכאב לי והיה לי קשה מאוד , אבל לא הצלחתי לבכות .
אני חושבת שאחרי הכול כמה שניק היה קודם פסימי , אני עכשיו אופטימית .

-נקודת מבט אמיליה ג׳וליאני –

העברתי את כול היום בלשכב במיטה ולשנוא את החיים שלי , שנאתי את עצמי כול כך , שנאתי את אדם כול כך , ושנאתי את הדבר הזה שהמתפתח בתוך הבטן שלי .
הלנה בדקה את מצבי מידי כמה זמן , נחמה אותי , זרקה כמה מילים מנחמות והבטיחה לי פעם אחר פעם שזה לא כזה נורא .
אבל זה נורא , נורא מאוד !
אני בת 18 עוד חודש אני בת 19 , ואני בהריון ?
אם אנשים ישמעו את זה הם יקראו לי זונה , חסרת אחריות , השם שלי יהרס לגמרי בחברה.
״את חייבת לדבר עם אדם״ שמעתי את קולה של הלנה מפתח הדלת , בפעם החמישית או השישית שהיא בא לבדוק מה איתי ולנחם אותי .
וכמו שעניתי לה בפעמים הקודמות , ״הוא ישנא אותי !״ אמרתי לה בבכי.
״את חייבת לדבר איתו , את לא יכולה להתחמק ממנו לנצח , בסופו של דבר הבטן שלך תגדל״ אמרה לי ומבטה נשקף טיפה רחמים , היא מרחמת עלי .
״אני לא זקוקה לרחמים הלנה , אני רוצה להיות לבד עכשיו !״ אמרתי במילמול ודמעות נוספות התפרצו מבעד לעיני .
״אמיליה ? , הלנה? , מישהו בבית ?״ שמעתי את קולו של אדם מלמטה .
״פאק , מה הוא עושה פה?!״ שאלתי את הלנה לחוצה , היא משכה את כתפייה .
״זאת ההזדמנות שלך אמיליה , תנצלי אותה״ אמרה לי וחייכה חצי חיוך , ״אדם, אמיליה בחדר שלה ״ צעקה בקול ומיד שמעתי צעדים מטפסים במדרגות .
״בהצלחה״ קרצה לי וברחה מחדרי , כעבור רגע דלת חדרה נטרקה .
״בייבי״ שמעתי את קולו של אדם בכניסת חדרי , תוך שנייה הוא נשכב לצידי על המיטה .
כיסיתי את פניי בשמיכה כדי שלא יראה שום סימן לזה שבכיתי .
״חיים שלי למה את מסתירה את הפנים , תסתכלי עלי״ אמר ומשך מעל פניי את השמיכה , הבטתי הצידה כדי שלא יראה את פניי , אצבעו נחה מתחת לסנטרי וסיבב את פניי אליו .
עצמתי את עייני , לא רציתי לפגוש בעיניו החומות כשיראה את פניי הנפוחות מבכי.
״בכית?״ שאל אותי , בנימת קולו נשמע דאגה למצבי , איך יכולתי לחשוב קודם שאני שונאת אותו , כול טיפה וסנטימטר שבי אוהבים אותו , אני אוהבת אותו יותר משאני אוהבת את עצמי .
לא עניתי לו , לא יכולתי להגיד לו , הוא ישנא אותי .
״תדברי , אם את אוהבת אותי״ אמר לי , פקחתי לאט את עייני , עיניו החומות נצצו מתחת לתאורה הבהירה שבחדרי .
״אתה תשנא אותי״ אמרתי בשקט , אבל מספיק בקול כדי שהוא ישמע את דבריי .
״אני בחיים לא ישנא אותך , לא משנה מה , אני אוהב אותך , את יודעת את זה״ אמר לי ומילותיו כמו חץ דוקר בלבי .
״תבטיח שלא תעזוב אותי , לא משנה מה אני יאמר לך , בבקשה תבטיח לי״ מררתי בבכי , על פניו הבעה מבולבלת אבל בכול מקרה הוא הבטיח לי , ״אני מבטיח״ אמר לי וליטף את פניי .
״אני …״ התחלתי לומר וגמגמתי כול אות במילה .
״את ..?״ שאל וחיכה שאני ידבר , דמעות נוספות פרצו מעניי והוא מיהר לנגב אותם.
״אני בהריון״ גמגמתי .
ידו קפאה על פניי , קפאתי בעצמי ולא הצלחתי לזוז , אפילו ליבי הפסיק לפעום לרגע , יכולתי להישבע שאני שומעת את דפיקות ליבו מאיצות בתוך חזו .
״אני יעשה הפלה״ אמרתי במהירות , ידעתי שברגע הזה הוא שונא אותי כול כך.
״לא!!״ שמעתי את קולו קר ונוקשה מהדהד בחדר הסגור , ומהדהד באוזניי .
״את לא הולכת להפיל את הילד שלי״ שמתי את קולו שוב הפעם פחות נוקשה .
פקחתי את עייני העוצמות ופגשתי בעיניו החומות והרכות , פיו פשוק מעט ספק מעצבים ספק מההלם .
״אתה רוצה בו ? , בדבר הזה?״ שאלתי אותו בקול שקט ורועד , ידו השרירית נכרכה סביבי ומשכה אותי אליו צמוד לחיקו כשאנחנו עדיין שוכבים על מיטת האפיריון הגדולה שלי .
״זה הילד שלי , ברור שאני רוצה אותו , אני אוהב אותך , ואותו , לא את הדבר הזה , זה לא מפלצת , זה תינוק״ אמר לי וחייך חצי חיוך .
״אבל אתה רק בן 20 , אני בת 18 בקרוב 19 , אתה חושב שנצליח להיות הורים לדבר הזה ?״ שאלתי אותו , ליבי להפסיק לפרפר בחזי .
״זה לא ׳הדבר הזה׳ זה תינוק , ילד , התינוק שלנו , ואנחנו נסתדר , אני לא מתכוון לוותר על הילד שלי , בשר מבשרי ובטח שלא לוותר עלייך״ אמר לי , הבחנתי בטיפת אושר בקולו , כאילו הוא רוצה בזה .
״אתה לא שונא אותי?״ שאלתי אותו , ״בחיים אני לא ישנא אותך , אני אוהב אותך , ואת הילד שלנו״ אמר לי ושפתיו נצמדו קלות לשפתיי מנשקות .
עצמתי את עייני לא רציתי לפתוח אותן , כעבור שנייה הרגשתי את שפתיו החמות נצמדות לביטני השטוחה שבקרוב תתחיל לטפוח .
״אני אוהב אתכם״ אמר וחזר לנשק את שפתיי .

-נקודת מבט מייק דליין-

חיכינו מחוץ לחדר בית החולים במחלקה הסגורה שבה אביה אושפזה , אימא שלי הגיע מהירות איך שהיא שמעה , אבא שלי הגיע טיפה מאוחר יותר.
אבא שלי לקח את זה קשה מאוד , אחרי הכול אביה היא הנסיכה שלו , הבת הקטנה שלו , הוא יתן את החיים שלו בשבילה .
רום ישבה לידי הסטרית מכול המצב הזה , ניק נראה אחוז טירוף , מטייל במסדרון מול הדלת הלוך ושוב , הלוך ושוב .
השעות עברו , וסוף סוף יצא רופא מהחדר של אביה .
ניק ישר נעמד מולו , ״מה איתה?״ שאל וכולם הקשיבו לרופא .
״היא בלעה המון כדורי שינה אחד אחרי השני , הוצאנו את הרעל מדמה ״ כולם שתקו ובלעו כול מילה שאמר , הוא המשיך לדבר , זה לא נגמר .
״בנוסף , היא קיבלה המון מכות חזקות בבטן שגרמו לדימום פנימי , מפרק הרגל מרוסק כתוצאה ממשהו כבר שנפל עליו״ סיים את דבריו.
״אבל אנחנו מצאנו אותה מעולפת בחדר , איך זה הגיוני שאר הדברים שאמרת ?״ התפרצה ג׳סמין .
״אני מצטער אבל אני לא יודע מה קרה לה אני רק אומר את תוצאות הבדיקות שעשינו לה״ אמר הרופא .
״אבל היא בסדר עכשיו?״ שאלה אימא שלי בוכה .
״כן , היא חסרת הכרה כרגע היא נחה , רוב הסיכויים שהיא תשחרר שבוע הבא״ אמר .
״רק שבוע הבא? , המצב שלה ממש חמור?״ שאל ניק את הרופא .
״המצב שלה בין בינוני- לקשה״ אמר הרופא והנהן קלות בראשו , הבטתי שוב על ניק , ראיתי איך הזעם ממלא כול סנטימטר בגופו .
״ניק..״ התחלתי לומר , הוא כול כך עצבני , ״אני יהרוג את הבן-זונה הזה״ אמר בשקט , בקושי אני שמעתי את דבריו .
הוא נעלם במהירות במסדרון כשהוא רץ ותוך שנייה האקדח שלוף בידו ונעלם בקצה המסדרון .
״אבא תעשה משהו״ אמרתי לאבא שלי שעסוק בלנחם את אימא שלי .
״הוא ילד בוגר מייק , אני לא הולך להתנהג אליו כמו ילד קטן כול החיים שלו, אני חנכתי אותו כמו שצריך , עכשיו שיעשה מה שהוא רוצה ״ אמר אבא והמשיך לנחם את אימא שלי .
״תרגע מייק , אבא שלך צודק , הוא ילד גדול , הוא בטח רק הולך לראות אם מישהו פגע בה , הוא יסתדר לבד״ אמרה רום והצליחה להרגיע את כול הסערה שהשתוללה בתוכי .
״אני לא יודע איך זה אבל תמיד את מצליחה לנחם אותי״ אמרתי לרום בחצי חיוך , ״אני פה לצידך , אל תדאג״ אמרה לי נישקתי את שפתייה הרכות נשיקה קצרה וחיבקתי אותה .

• נקודת מבט כללית •

הוא רץ מבית החולים , וניכנס אל הרכב שלו לחץ על הגז במהירות ונסע .
הוא הדליק את הדיבורית של הרכב וחייג במהירות את מספרה המוכר של אהובתו כעבור רגע קולה נשמע מהצד השני .
-״אני צריך את המספר שלו , זה דחוף״ אמר לה , היא הבינה הכול , לא התווכחה, היא ידעה למי הוא מתכוון .
היא נתנה לו את המספר תוך כדי הנהיגה הוא רשם את המספר באייפון שלו .
הוא ניתק את השיחה בניהם ומיהר להתקשר למספר שהיא נתנה לו , כעבור רגע נשמע כול גברי מהצד השני .
-״תפגוש אותי בחנייה האחורית של הפלאס , זה דחוף ״ אמר אל הקול הגברי מהצד השני של השיחה .
השיחה התנתקה , אבל ברור היה שהוא יגיע אל המקום הזה .
בנתיים הוא נהג אל עבר החנייה האחורית של הפלאס , כשהוא הגיע אותו אחד שדיבר איתו כבר חיכה לו שמה .
״מה קרה?״ שאל אותו ומבעד לעיניהם נשקפה שינאה אחד כלפי השני .
״היא מאושפזת , אני רוצה לדעת את כול הפרטים של מה שקרה״ אמר לו .
מבטו המשועשע נפל מפניו , הוא הרגיש שעולמו חרב תוך שנייה , ״מאושפזת?״ שאל רועד .
״מאושפזת , מסתבר שהיא בלעה כמעט 15 כדורי שינה .״ אמר .
״אביה ? , אביה שלי?״ שאל אותו אחד מופתע , הוא הרגיש שעם כול מילה שהוא אמר הוא נעלם מהעולם לאט לאט.
״כן״ ענה אותו אחד כמה שזה לא מצא חן בעיניו איך שההוא התייחס לאחותו .
״תקפו אותה , הצלתי אותה , הרגתי את מה שפגע בה , טיפלתי בה לאחר מיכן , אני שלחתי לך את האסמאס שהיא ישנה אצל חברה , היא רצתה ללכת לבית אז החזרתי אותה , היא סרבה מההתחלה ללכת לבית החולים או לספר למישהו על זה ״ אמר .
״אתה עשית לה משהו?״ שאל את הבחור שניראה מזועזע מכול המצב .
״לא , אני בחיים לא יפגע בה״ אמר קייל .
״כמה שזה לא מוצא חן בעניי , אני עדיין מאוהב באחותך״ אמר ניק .
״כנ״ל״ ענה קייל , שפתו העליונה התרוממה קצת מהשינאה , ניק הסתכל עליו גם באותו מבט שונא .
״אני רוצה לראות אותה״ אמר קייל לאחר רגע , ״כשאף אחד לא יהיה בבית החולים, אני יתקשר אלייך״ אמר נייק בעצבים ופנה משם .
הוא חשב שזה יגמר בהרג , של קייל , אבל לא הוא אשם , הבן- זונה שפגע באחותו מת .
וקייל הרג את אותו אחד שפגע בה ועל זה הוא חייב לו , הוא הציל את חיי אחותו.
ניק נסע משם חזרה אל בית החולים , באותה השנייה שהגיע פרצו המון רופאים ואחיות אל חדרה של אביה .
העלו אותה על אלונקה והובילו אותה לחדר טיפול נמרץ .