היום שלי 3
בגלל שהיום יום שבת החלטתי להקדיש את כל הזמן שלי לירידה במשקל.
התחלתי את היום ללא ארוחת בוקר.
בצהריים אכלתי נורמלי וממש ההיתי מרוצה מעצמי.
אחר הצהריים עשיתי הליכה על הליכון במשך שעה,הכל היה מושלם עד שאמא שלי ניכנסה והתחילה לצעוק עליי שוב שאני מבלגן את החדר,אמא שלי ממש חולת ניקיון באופן חולני,היא בוכה כשהיא רואה כוס תה בחדר,כשאבא שלי אומר לה שהיא צריכה לבדוק את עצמה היא מתעצבנת ואומרת שכולם ככה נקיים ושאנחנו אלה שלא נורמליים.
כשסיימתי את הריצה הלכתי לחדר,סגרתי אותו,שמתי שירים שאני אוהב ועשיתי תרגילים לבטן,החלק שאני הכי שונא בעצמי,אני לא מבין איך זה שאני בתת משקל אבל הכרס עדיין נשארת,עוד חלק שאני שונא בעצמי זה הידיים,הם רזות מאוד וזה יוצר מצב לא פורפוציונלי בין הבטן הענקית ליידים הקטנות והדקות.
הרחתי ריח טוב מגיע מן המטבח,צעקתי לאמא שלי: "אמא מה את מכינה?" היא אמרה לי "צ'ורוס.".
מי שלא יודע צ'ורוס זה מן בצק מטוגן עם סוכר וקינמון.
לא התאפקתי ולקחתי 2….הרגשתי שזהו! שהרסתי את כל היום !כל הריצה הולכת לי רק בגלל הצ'ורוס האלה!
חזרתי מיד לחדר והמשכתי לעשות ספורט ותרגילים בתקווה שזה יחפר על מה שאכלתי.
ו
תגובות (9)
מתן
אתה חייב לאכול אסור בשום פנים ואופן לעשות דייטה חריפה שכזאת את צריך לאכול אך בכמות שצריך לאכול ילד בגיל שלך עם אתה מרגיש שמן מידי אז לך לראופה כדי שהיא תיתן לך מרשם לדיתנית כי היא יכולה לעשות לך סדר של יום כמות מוספקת של אוכל
אך אני מבקשת ממך שתוכל כי אסור כך
לי יש משהו דומה לשלך אך אני רזה עצלי זה ההפך מקווה שאתה מבין
אוהבת שרית
ושרית מה שכתב כנ״ל בקשר אליי
חוץ מדיאטה החריפה כי אני לא מקפידה :(
אני לא עושה דיטה אני פשוט רזה מידי
רוצה להתחלף אני שונאת את הגוף שלי :(
לא את לא צריחה לשנוא את הצמך את צריחה לאוהבת את המך ולאודות לה' על מה שנתן לך….
גוף של צמיג :(
אל תעשה את זה….
זה חשוב לאכול…!!…