חיים של נערה מתבגרת -פרק 1

אוף!דיי..נימאס לי כבר!נימאס לי מצעקות..מריבים..מהחיים האלה! מההורים שלי.. אפשר לחשוב מה עשיתי!! לא עשיתי כלום!! אז לא באלי לעזור להם ,לנקות את הבית,לשטוף כלים…אז מה?! אני רק ילדה בת 15..אז כן אני מפונקת קצת. אבל לא להגזים! למה כל דבר קטן תמיד נהיה ריב ביני לבין אבא שלי? למה אי אפשר לדבר כמו בני אדם?! זה תמיד חייב להיגמר בצעקות ואז אני מתחילה לבכות ולכעוס ונענשת.. ועל מה? כולה לא רציתי לנקות את הבית!!אוף אפשר לחשוב.. מה זה השטויות האלה? אף ילדה בגילי לא שוטפת כלים או מנקה את הבית.. זה התפקיד של ההורים לא שלי! וגם ככה החיים שלי לא פשוטים.. אני לא ילדה מקובלת ממש ובבית ספר הבנות לא ממש אוהבות אותי ולא מזמינים אותי לל"ג בעומר או מסיבות.. ויש לי רק חברות מהלהקה העירונית..שם אני מרגישה משוחררת,אמיתית ושם אני יכולה להיות באמת אני ומקבלים אותי כמו שאני.. ושם יש לי את החברות הטובות שלי באמת.. רק שיש בעיה קטנה.. אסף.. הוא בי"א בן 17 ואני קצת …קצת מאוהבת בו.. טוב .. אולי לא רק קצת.. אולי קצת הרבה.. או בעצם.. הרבה מאוד. אבל הוא לא שם עליי, הוא לא יודע שאני קיימת,הוא בלהקה הבוגרת ואני בצעירה. אבל יש עוד בעיה ,עמית, היא חברה שלי למרות שהיא ממש מעצבנת וילדה קטנה לפעמים והיא גם מאוהבת בו.. מאוד אבל היא לא אמרה לי את זה .. אני גיליתי את זה לבד.קשה לפספס מבט של נערה מאוהבת . והם ידידים ממש טובים למרות שהיא בת 14 , ואותי הוא לא מכיר ואני לא מצליחה לגרום לו להכיר אותי..וחברות שלי שיר ועדן אומרות שהוא לא בשבילי,שהוא סנוב,ערס ומגעיל..אבל בכל זאת אני מוצאת בו משהו.. וזה לא מרפה ממני , הלוואי שהייתי יכולה לגרום לו לשים לב אליי… למה חיים של נערה בגילי כאלה מסובכים??