הערפדים-פרק 11

עליתי במהירות למטוס והתיישבתי במקומי,הילדה שישבה לידי נראתה לי מוכרת…אה עכשיו נזכרתי מאיפה היא מוכרת לי….היא ה-לין הזאת שישבה לידי בטיסה הקודמת,נראה שגם היא זוכרת אותי…לפתע זה היכה בי,היא ערפדית,אין לי מוסג איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו…הרי קורנת ממנה כול כך הרבה אנרגיה שזה לא הגיוני שהיא לא ערפדית,״את ערפדית״לחשתי בקול כול כך חלש שרק ערפד יכול לשמוע,היא הנהנה קלות ואמרה באותו הקול״וגם את״הינהנתי גם ולחשתי ״מה מביא אותך לאנגליה?״היא התחילה ללחוש הכול״את ערפדית אז כנראה שמעת על המוות של הערפדית,אז לרציחות של היצורים יש סדר,את הערפדית הראשונה הם רצחו בישראל כי יש שם הכי הרבה ערפדים…אבל מעכשיו הם הולכים לפי מדינות,מהמדינה עם הכי מעט ערפדים עד למדינה עם הכי הרבה…באנגליה יש רק ארבע ערפדים אז היא הראשונה בתור,יש לי חברה שמה אז אני עומדת לחפש אותה,למצוא אותה ולהביא אותה לישראל כי ישראל היא המקום האחרון כי שם יש הכי הרבה ערפדים…ועכשיו תורי לשאול:מה את מחפשת באנגליה?״את כול זה היא אמרה בלחישה של הערפדים,סיפרתי לה הכול…
אחרי זמן מה המטוס נחת,והיא הביטה בעיני ואמרה״ברוכה הבאה לאנגליה,אני מקווה שלא תמותי…״ואז היא פשוט הלכה משם אבל לא לפני שאמרתי לה״מי יתן ולא נמות כאן באנגליה אלא בארץ מוצאנו ישראל…״זהוי מין הסיסמה של הערפדים…
אז מי יתן…