הבן של המורה הפרטית שלי..\ פרק 1.

תמיד הייתי טובה בלימודים. שהייתי קטנה לא הייתי מתאמצת בכלל שהתבגרתי הבנתי שאני חייבת להתאמץ. עשיתי מה שיכולתי. כמובן שלכולם יש את המקצוע השנוא עליהם. המקצוע השנוא עליי זה מתמטיקה. זאת אומרת היה שנוא עליי. לפני שפגשתי את הבן של המורה הפרטית שלי למתמטיקה.

הכל התחיל מיום אחד בתחילת השנה של כיתה ט'. קיבלנו חזרה את התוצאות של המבחנים במתמטיקה. היה ברור לי שזה יהיה יום מזעזע מכל הבחינות. בלי קשר לזה שרבתי עם עדי החברה הכי טובה שלי ועדן החברה הכי טובה השנייה שלי לא הסכימה לדבר איתי. המורה שלי להיסטוריה כעסה עליי בטירוף (אני אפילו לא יודעת למה.. אני תמיד לא יודעת למה..) קיבלתי את הציון שלי במתמטיקה. 49. במבחן הראשון של השנה של כיתה ט'. השנה הולכת להיות מדהימה. חשבתי בצניות בליבי ויצאתי מהבית ספר.
—————————
"היי אמא..אבא.." מלמלתי שנכנסתי הבייתה שניהם קפצו עליי "49 במתמטיקה הילה?! את נורמאלית?!" מה יכולתי להגיד להם? שאני לא נורמאלית. אני הילדה הרביעית שלהם. יש לי אח גדול בן 28 שגר בחול עם אישתו. האח השני שלי שהוא בן 25 גר כמה בניינים לידינו בשכונה החדשה של תל אביב. ואחותי בת ה-23 גרה באוניברטיסה. אני לבד בבית. זה אומר שכל התשומת לב של ההורים היא אליי. זה מזה מבאס… "טוב.. הילה החלטנו.. את הולכת למורה פרטית" אמרה אמא שלי. "מה?" מלמלתי "היא מורה טובה אל תדאגי! היא לימדה את הבת של החבר הכי טוב של אבא והיא עלתה לחמש יחידות!" אמרה אמא שלי "טוב.. אוקיי.." מלמלתי ונכנסתי לחדר שלי "אהה.. אגב הילה.. קבענו לך שיעור.. היום!" "מה היום?!" צרחתי ויצאתי מהחדר שלי "היום גברת! היום בשבע" אמרה ויצאה מדלת הבית. מראה לי שאני לא יוכלה להתווכח.
———————–
"אני לא מאמינה, אני הולכת למורה פרטית היום.. סורי.. נצתרך לבטל את הסיבוב בקניון" אמרתי לעדי ונעמדתי מול הדלת של המורה הפרטית דפקתי עליה וחיכיתי לתשובה. "אל תדאגי זה בסדר" אמרה לי "אני יודעת אבל.." נתקעתי. מולי עמד הבחור הכי חתיך בעולם. ליבי החל לדפוק במהרה. "היי את הילה?" שאל אותי "אםם.. כן.." מלמלתי וחייכתי "אהה אז בואי.. אמא שלי מחכה לך.." אמר לי "איך קוראים לך?" שאלתי "תובל" ענה. "היי הילה, תובלי מותק תודה שפתחת את הדלת. וואי אני עמוסה בעבודה.." היא מלמלה "טוב בואי נשב" היא חייכה אליי התיישבתי לידה והתחלתי לפתור תרגילים. ראיתי את תובל מתיישב בסלון ומסתכל עליי הוא חייך. הצלחתי את כל התרגילים שהיא נתנה לי. קיבלתי אסמס בשמונה מאבא שלי 'אנחנו למטה תרדי'. אספתי את דבריי אמרתי להם שלום ויצאתי מהדלת.

נ.מ. תובל
"תובל.. תפתח את הדלת אני בטלפון… זו בטח התלמידה הבאה שלי.. הילה.." מלמלה אימא שלי והלכתי לפתוח את הדלת היא הייתה בטלפון ושראתה אותי נעצרה "הי.. את הילה?" שאלתי "אםם.. כן.." מלמלה ובהתה בי. וואי היא יפה. "אהה אז בואי אמא שלי מחכה לך.." אמרתי והובלתי אותה לכיוון הסלון של אמא שלי ישבה עם תלמידים. "איך קוראים לך?" שאלה אותי "תובל.." עניתי ואז היא התחילה ללמוד עם אמא שלי. התיישבתי בסלון ובהיתי בה. שהיא הלכה רצתי מיד לאמא שלי "היא בכיתה ט' תובל.." אמרה לי עוד לפני שהוצאתי מילה "אה.. היא.. קטנה..".