טלנובלה או המציאות? פרק 2

אביב הסתכלה עלי בשוק, ראיתי שהיא התחילה לבכות והיא ברחה. ניסיתי לרדוף אחריה אבל היא מהירה ממני. חיפשה אותה בכל מקום עד שהגיעה ההסעה עליתי עליה אבל היא לא הייתה שם אז למרות שידעתי שזאת הדרך היחידה שלי לחזור הביתה ירדתי ממנה. צעקתי לאביב ואז שמעתי מישהו בוכה מאחורי השיחים. זאת הייתה היא. היא שאלה אותי מה אני עושה שם. אבל לא עניתי רציתי לשאול אותה הרבה דברים אבל ידעת שזה לא הזמן. היא הבינה שאני לא לוחצת עליה והתחילה לספר לי. היא סיפרה לי שאבא שלה התחתן כי החברה שלו הייתה בהריון ושהיא לא יכלה לספר על זה לאף אחד כי אפילו אנחנו התרחקנו ושלמרות שהיא מרגישה אנוכית היא אמרה בפירוש שהיא לא רוצה אחות. היא הייתה בשוק מזה שהיא אמרה את זה לי היא אמרהל י שעד עכשיו אפילו בפני עצמה היא לא הודעתה בזה. ניסיתי להרגיע אותה אבל לא ידעתי מה לומר ידעתי שהיא צודקת ושלא הייתי איתה בזמן האחרון או בכלל ופשוט הבנתי כמה היא הייתה בודדה. אמרתי לה שאני מצטערת. היא אמרה שהיא סולחת לי וחשת הקלה אבל בדיוק אז שמענו מכונית נוסעת והבטנו אחורה וראינו את האוטובוס נוסע. נלחצתי ברמות וגם היא וניסינו להתקשר אבל נזכרתי שהשארתי את הטלפון שלי באוטובוס אז היא הרגיעה אותי שלה יש ואז היא ראתה שנגמרה לה הבטרייה. אז היינו תקועות במקום לא ידוע והיה חושך ואז פיתאום באה דמות מהצללים שעשתה רעשים ענקיים. נלחצנו והתחלנו לצרוח!! וככל שהדמות התקדמה נלחצנו יותר!