סיגריה אחרונה- פרק 20

יצאתי מהסדנא ופניתי למגורי הבנות. נכנסתי לחדר ואת המילה " מרד " כתבתי עם הטוש הסגול. ניגשתי לארון והוצאתי ממנו את היומן שלי, גם שם כתבתי רק את המילה " מרד ". הרגשתי צורך לכתוב את מה שאני מרגישה, וזו המילה שלדעתי ביטאה בצורה השלמה ביותר את מה שרציתי לעשות ולומר.
היה כבר מאוחר, כבר שכבתי לישון עד ששמעתי דפיקה בדלת.
" מי זה? " קראתי.
" סלע " הוא אמר. אני קמתי, הדלקתי את האור ופתחתי את הדלת. " כבר הייתי בדרך לישון " אמרתי בחיוך.
" זה לא יקח יותר מחמש דקות " הוא אמר בחיוך ונכנס לחדרי. סגרתי את הדלת אחריו. " איזה חדר מקסים " הוא אמר בחיוך.
" מלא בליזי ובתכונות שלה, מה קרה? ".
" יש מחר ימי הורים " הוא אמר.
" מה? " שאלתי, " יש דבר כזה פה? ".
" מסתבר.. כמו שאת יודעת גם אני חדש. שמעתי כמה תלמידים במגורי הבנים מדברים על זה, ווידאתי שזה נכון וזה אכן נכון ".
" אז ההורים באים לראות מה שלום הילדים שלהם? ".
" ממה שאני שמעתי, זה מן יום מאורגן כזה שההורים באים לראות את בית הספר, להתרשם.. לא יודע, לבדוק מה שלום הילדים ".
" אבל רוב הילדים פה באים ממשפחות שהדבר האחרון שהם רוצים זה לראות אותם ".
" אני יודע.. " הוא אמר והתיישב על המיטה שלי, " בגלל זה זה כל כך מפתיע אותי. זה גם מפריע לי ".
" למה? אתה לא מתגעגע? ".
" לא כל כך.. טוב לי פה איתך, אני לא חושב מעבר לזה ".
" אתה מקסים " אמרתי בחיוך והתיישבתי לידו. " מעניין אם ההורים שלי יגיעו מחר ".
" את רוצה לראות אותם? " הוא שאל.
" כן ולא.. מצד אחד כן כי הם בכל זאת ההורים שלי, ואולי במקרה הם מקסימים והביאו לי כמה דברים מהבית, אבל מצד שני ממש לא- כי יש לי כל כך הרבה האשמות לזרוק עליהם שלא נראלי שיש לי את האנרגיות הזקוקות לכך ".
" אני אהיה שם בשבילך מחר " הוא אמר והסתכל עליי.
" גם אתה תצטרך להסתדר עם בעיותייך שלך " אמרתי.
" אני יכול לדאוג לעצמי בקלות. בקיצור, יהיה בסדר. רק רציתי ליידע אותך ".
" תודה " אמרתי בחיוך קטן.
" אז איך עבר היום? ".
" דיברתי עם גבע, הוא מורה לאומנות פה, הוא אמר לי שהוא יכול לעזור לי לעשות פה מרד קטן בתוך בית הספר ".
" מורה מוכן לעשות מרד? " הוא שאל מופתע.
" מורה מיוחד.. הוא אמר לי לקבוע פגישה איתו ועם החברים שאני יודעת שישתפו פעולה ".
" את בטוחה ברצון שלך להיכנס לדרמה הזו? " הוא שאל ברצינות.
" אני רוצה לשנות דברים, להשפיע ".
" אז בשביל מה להתחיל בדרמה? תתחילי בקמפיין שלך לנשיאות התלמידים ".
" אני רוצה לעשות את זה ולשמור על פרופיל נמוך, זה יעורר יותר מידי חשדות. במילא המנהלת שונאת אותי ".
" איך אפשר לשנוא אותך בכלל? " הוא אמר והחזיק לי את ידי.
" נהיית רומנטי היום זה משהו.. " אמרתי וצחקתי.
" יש ימים כאלה, אני בדרך כלל לא כזה ".
" ואיך עבר עלייך היום? " שאלתי.
" כמו כל יום רגיל בכלא שקורה לו פנימייה ".
" התחלת להישמע כמוני ".
" אני יודע.. " הוא אמר והתקרב אליי. נשיקה ארוכה וחמימה עד שהדלת נפתחה בחוזקה. יותם עמד שם, הוא היה פצוע. היה לו דם על היד, וגם על הלחיים. הרגשתי שהיום הזה לא ייגמר בטוב, ושברור ששינת היופי שכל כך ייחלתי לה לא תגיע בקרוב.