הערפדים-פרק 7

״אז…מה זה?!?!?״שאלתי בקול קשוח,היא חיכתה דקה ארוכה שנראתה כמו נצח ורק אז ענתה״אסור לי לומר״היא לחשה בקול שאף בן אנוש לא היה יכול לשמוע אם לא היה עומד צמוד לפה שלה,אבל אני ערפדית״מה זה?!?!?״כמעט צרחתי עליה,היא לא ענתה,הסתכלתי על הפנים שלה והבנתי״זה קשור לרצח של מלי״לא שאלתי אמרתי,היא נסתה לא לעשות תנועות פתאומיות אבל הבנתי שזה נכון״שר,את יכולה ללכת בדרך הקלה או בדרך הקשה,רק תספרי לי מה זה וזהו…״אמרתי בקול רח יותר,היא אמרה ״לא״.
במהירות האופיינית לי לקחתי חבל וקשרתי את שר לכיסא הקרוב,היא ניסתה להשתחרר והיא היתה מצליחה אילולי היתי גוררת אותה למרתף ושמה אותה בשלשלאות.
״שר,הזדמנות אחרונה״היא לא ענתה,״אוקי את הבאת את זה על עצמך…אני מצטערת״
לקחתי סכין והוצאתי את אחת מעיניה מהמקום…