האני האובדני
ישבתי בפינת חצר בית הספר , פינה שבה אף אחד לא יכול לראות אותי. הוצאתי את המספריים מהתיק השחור שלי , שוב פעם חשבתי על מה שהיא עשתה לי , על מה שהיא אמרה לי , כאילו שהכול נחרט על אבן בראש שלי . עוד פעם חשבתי על לדקור אותי בלב , כמו תמיד . אבל פחדתי ,שוב. במקום זאת קיפלתי את השרוול והסתכלתי על כול הצלקות שהזכירו לי את הסבל בחיי . לקחי את המספריים ביד והתחלתי לחרוט מילים על הוורידים שלי כמו : גיהנום , בית וכדומה . התחלתי להרגיש את חום הדם הנוזל על ידיי , הייתי בטוח ש"בטעות" חתכתי את הווריד הלא נכון כדי שינזול ממני כול הדם וסוף סוף אמות .אבל טעיתי ,שוב. שמעתי את הצלצול חזרה לכיתה , ניגבתי מהר את הדם והסתרתי את היד עם הכפפה , הכנסתי את המספריים חזרה לתיק ורצתי לכיתה . זה היה שיעור היסטוריה , השיעור הכי משעמם שיש , הפעם למדנו על דרכים שבו עינו ,הרגו אנשים בימי הביניים ועל הסיבות המוזרות . חשבתי על כמה שאני רוצה לחזור בזמן לתקופת הביניים , להתחזה למכשף ולהשרף בשקט . ישבתי לידה ,הילדה ההיא שכול הזמן גורמת לסבלי ובקרוב למותי . " נו , מר. דכאוני מה שלום הסריטות החדשות?, מעניין אותי איך הג'קט שלך נשטף מדם מבלי שכולם ידעו? " . איך לעזזלל היא יודעת על החתכים? חשבתי שהסטרתי את כול הראיות וניקיתי את כול טיפות הדם ." איך את לעזזל יודעת?! " שאלתי אותה בתהייה . "למקרה ואתה תוהה , מאוד רואים שאתה חותך ובפעם הבאה תמצא מקום יותר מיסתורי לשבת ותחתוך כי במקום שאתה יושב , זה מקום המחששה שלי , וכשאנחנו באים לעשן שם לגמרי במקרה אנחנו תופסים אותך חותך " . לא ידעתי מה לענות לה , הייתי יותר מידי בשוק , אם היא ראתה אז בטח כולם הספיקו לראות אותי חותך ורידים .ואם כולם ראו אז בטח מישהו כבר הספיק ללכת ולהלשין למנהל . " אריק ג'ונס , לחדר המנהלת ,אני חוזר , אריק ג'ונס לחדר המנהלת " . קמתי מהכיסא , הייתי בשוק , הפחד הכי גרוע שלי התגשם . הלשינו עליי . התקדמתי לאט לאט לכיוון דלת הכיתה , סגרתי את הדלת מאחוריי והתקדמתי לחדר המנהלת . כשניכסנתי לחדר , ראתי את ההורים שלי ודמעות זולגות על פניהם . שאלתי אותם " מה קורה פה ?! מה אתם עושים פה? ! ולמה לעזזל הזמינו אותי לכאן?!" ."שב על הכיסא , יש לנו הרבה על מה לדבר" המנהל אמר לי ברוגע.
תגובות (5)
הייי
ואוו כודם כול בהצלחה באתר
ודבר שני תמשיכייייייייי ואוו איזה סיפור יפה
מחכה להמשך…..
אוהבת שרית
אני אשמח להמשךךP:
חח טיינקס ^^
יאי מאשה איזה סיפור יפה תמשיכי אותו כבר עברו כמו שבועות>:
אחלה סיפור ותכתבי המשך יא עצלנית ><"