הפאדיחה של החיים שלי!
זה משהו שקרה ממש ממזמן בכיתה ג (אני כבר בכיתה ח) אבל התחשק לי לספר לכם משהו עליי ואולי זה מביך אבל זה מצחיק ממש אפילו אני כבר צוחקת על זה. אז לפאדיחה:
אני ואחותי התארגנו לבית ספר -היא הייתה שנתיים מתחתי- ואני התלבשתי במכנס של בית ספר ואז אמא שלי נכנסה לחדר וביקשה שאני יבוא שנייה לעזור לה.
אמא שלי הלכה כמה דקות אחרי זה לעבודה ואני עדיין מתארגנת.
אני ואחותי הקטנה הלכנו לבית ספר שהיה די קרוב אלינו. חצינו את המעבר חצייה שבו היו משמרות הזהב וראיתי שהם צוחקים בשקט ומנסים להסתיר את זה, לא הבנתי למה וגם לא ממש התעניינתי בזה יותר מידי.
הייתי כבר בשער וראיתי את כל החברות שלי יושבות על הגדר ומדברות כרגיל.
התקדמתי לכיוון וראיתי שכל מי שהיה ליד השער צוחק ואז חברה שלי באה אליי ואמרה לי בשקט -"שקד זה לא יום פיג'מות". לא הבנתי על מה היא מדברת ואז היא הצביעה על החולצה שלי וראיתי שאני עדיין עם החולצה של הפיג'מה. הסמקתי ורצתי מהר הביתה -השומר החמוד הבין ונתן לי ללכת הוא תמיד היה נחמד אלינו ולא היה מספר כלום למורים- החלפתי חולצה וחזרתי לבית ספר (הייתי תלמידה טובה פעם, דגש על פעם).
מקווה שצחקתן כי כל מי שראה אותי באותו יום צחק עליי ועדיין חברות שלי זוכרות את זה אבל אני גם צוחקת מזה כי זה באמת מצחיק
לאב יו 3>
תגובות (5)
חחחחחחח מסכנה שלי איזה פדיחה ערגת אותי אחשב חחחחחח
אויי בימקום חולצה החלפת לפיג'מה חחחחחחח
חחח כן עד עכשיו זוכרים לי את זה אבל לא נורא העיקר שעכשיו אני יכולה לצחוק על זה וכן זה היה ממש מביך וזה עוד את הפיג'מות האלה של הילדים הקטנים עם כל הציורים והקשקושים האלה! גם לך הייתה פדיחה דומה?
חחחח יש לי ארבה פדיחות אבל יותר מצחיקות מאלה חחחחח
חחחח גם לי יש מלא פדיחות אבל זאת הפדיחה הכי קשה שהייתה לי היו לי עוד כמה פדיחות קשות שאני לא אספר אותן כאן כי הן ..נשיות (?) מדי או משהו כזה והמבינה תבין (הבנת נכון?) חחח אבל לאבא שלי יש את אחת הפדיחות הקשות אבל די קשה לתאר אותה אבל היא אחת הקורעות!!! לאב יו שרית 3> בא לך לצ'אט?
טובוש=)