סיפור על וואן דיירקשן – Day in New York. פרק 33-34-35

' לפחות הצלחתי לגרום לך לחייך ולשכוח את טיילור ודנה … '
' אתה אידיוט .'
' אופס ? שמעי , אין לך מה להיות עצובה , אני כאן , קני כאן , מלאמלא מעריצות כאן , שהוכיחו לך כבר שאכפת להן ! '
' אבל … '
הוא שם לי יד על הפה .
' שום אבל . פשוט תני לעצמך להיות מאושרת , בלי לחשוב על מה יקרה ' הוא חייך אליי ונתן לי נשיקה על הלחי . לקחתי את היד שלו ונכנסנו לתור של רכבת הרים ממש גבוהה ומפחידה . זה היה רעיון שלי , הארי פחד .. הארי לא אוהב רכבות הרים אבל בשבילי הוא עלה.. ' טוב נו .. ' הארי אמר.
' ענברוש.. אולי זה הזמן לומר שאני מפחד ? ' הוא אמר שנכנסנו לקרון .
' אני כאן (:' אמרתי וחיבקתי אותו . ואז הרכבת התחילה לזוז . הוא חיבק אותי עם יד אחת
את האמת , דווקא היה כיף , אבל אנחנו לא עולים על הדבר הזה בחיים שוב .
הפלאפון שלי עף , למזלי , ראיתי שהוא שרד . אז לא דאגתי , שירדתי מהרכבת הלכתי לקחת אותו עם הארי . היו לידו צלמי פפרצי , הם הניחו בדיוק את הפלאפון בחזרה במקומו . רצתי לקחת אותו , וראיתי , שההודעות היו פתוחות . ההודעות עם טיילור ..
יופי , זה מה שחסר לי -.-
את השאר לא נראה לי שאני צריכה לספר .. נהייה מזה סיפור ענק . רצו לראיין אותי לכל כך הרבה מקומות . את טיילור, לקחו כמה וכמה פעמים למשפט . בסוף קנסו אותה בכמה עשרות אלפי דולרים והיא הייתה נקייה .
נהינו ה-כותרות של אותם שבועיים . דיברתי עם אמא שלי מלא , שראתה הכל בטלוויזיה , גם את העובדה , שאני החברה החדשה של הארי סטיילס .
היא והארי באמת שני האנשים שהצליחו להרגיע אותי . היא אמרה שהיא דיברה כמה וכמה פעמים עם ההורים של דנה , התעמתה איתם ועוד . אפשר להגיד , שדיי התפרסמתי מזה .
——————————————————————————————————–

' נו ענברוש אנחנו נאחר ! ואני לא רוצה לאחר לאלן ' הוא אמר .
' שניה אני באה ' סידרתי את העיפרון השחור , ויצאתי אליו .
' ואוו , את מושלמת '
' אל תגזים ' הורדתי את הראש כדי שלא יראה שאני מסמיקה .

עברו שבועיים מאז הבלגן שנהיה באותו יום בלונה פארק. מאותו רגע , נהייתי מפורסמת בשניות . קיבלתי מלא טלפונים לבוא להתראיין . והסכמתי רק לאחת – לאלן .
הבנים אמרו שיותר טוב שאני אתראיין אצל מישהו אחד בתור התחלה , והארי קבע שזאת תהיה אלן. היא שאלה דברים על הסיפור עם טיילור, על איך אני והארי הכרנו , ועל המערכת יחסים שלנו . היה כיף אצלה , יותר ממה שציפיתי . הבנתי למה הארי בחר דווקא בה .
בדרך חזרה אל המלון הבנתי עוד משהו – אלו ה5 ימים האחרונים שלי לפני שאני צריכה לחזור בחזרה אל אנגליה .. המחשבה העבירה בי צמרמורת .. מה יקרה לי ולהארי ? החלטתי לנצל כל רגע בחמישה ימים האלו .
מה לא עשינו ? קניות , סרטים , מסעדות , בריכות , ים , הכל .
ונשארו רק שלושה ימים . שלושה ימים לפני שאצטרך לעזוב . ואלוהים יודע מה יקרה אחרי שאעזוב ..
הארי לא מדבר על זה , הוא יודע שאני טסה עוד שלושה ימים .. או שהוא מדחיק ?
עד ש.. עד שהכרטיסים הגיעו בדואר . הארי הביא לי אותם . הוא היה על סף בכי .. הוא חיבק אותי חזק.
' תבטיחי לי שתישארי שלי גם אחרי שתחזרי לאנגליה .. ' הוא אמר. עברה בי צמרמורת . הוא.. הוא רוצה שנישאר ביחד .. זה ריגש אותי .
'אני מבטיחה .. נשבעת לך . ' אמרתי והידקתי את החיבוק . הוא התחיל לבכות , שמעתי את זה . פעם שניה , פעם שניה שאני רואה אותו בוכה , וזה כואב .
' האר .. תסתכל אליי שנייה ' אמרתי לו . הוא הרים את הראש לכיוני.
' אני אוהבת אותך . ובאמת שאני מרגישה את זה עכשיו יותר מתמיד . אני באמת אוהבת אותך , ושום מרחק בעולם לא יפריד בנינו .. ' הוא מעך אותי בחיבוק . העצב התחלף אצלו בחיוך .
' הרבה יותר יפה לך מחייך' אמרתי לו . הוא נישק אותי נשיקה קטנה בפה . ונתן לי את כרטיסי הטיסה
' אני אבוא לבקר כל פעם שאוכל .. ' הוא אמר .
' ואווו , יש לי עוד שלושה ימים פה ! אני לא רוצה להעביר אותם בבכי ובפרידות , אני רוצה לבוא איתך לאולפן הקלטות היום ' אמרתי וחייכתי . הוא הנהן וחיבק אותי שוב .
' בואי ' הוא הושיט לי יד . שמתי את המעטפה עם הכרטיס טיסה על השולחן והלכתי איתו לואן , שלקח אותנו להקלטות .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~פרק כפול!~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

'אתה בא כבר ? ' שאלתי את הארי שנעצר פתאום בדרך החוצה .
' את כל כך יפה .. ' הוא אמר , הסמקתי . '
' בוא כבר , מחכים לנו ' אמרתי והוא בא והחזיק לי את היד , אבל לא לפני שבהה בי לעוד כמה שניות.
יצאנו מהמלון , בלי פול , בלי המאבטחים , רק אני והוא . והצלחנו ! הצלחנו לפלס את דרכנו בין כל הצלמים והדיירקשניות ולהיכנס לואן של הבנים .
' למה לא ביקשתם מפול שיבוא איתכם ? הוא היה במלון בחדר שלו .. ' ליאם אמר לנו .
' אופס .. שכחתי מזה .. לא נורא, אנחנו בריאים ושלמים ! הארי אמר וחייך.
אני והארי ישבנו מאחורה , מחובקים . לואי וזאין הסתכלו עלינו וגיחכו .
הגענו לאולפן הקלטות אחרי 20 דק' בערך .
הכניסה לאולפן הייתה הרבה יותר קשה מהיציאה למלון .
'מעניין איך תהיה היציאה מפה ' הארי לחש לי וצחק .
' אני מקווה שלא כל כך קשה ' חייכתי גם אני . הצלחנו להידחף בסופו של דבר .
נכנסנו לחדר הקלטות , הם התחילו להקליט את Little Things והסתכל עליי כל השיר , הוא עוד יהרוג אותי יום אחד עם החיוך הזה !
' את יודעת על מה חשבתי ? ' הארי אמר לי בזמן שהיינו בדרך החוצה מההקלטות .
' על מה חשבת ? ' שאלתי , מסתכלת לו עמוק בתוך העיניים היפות שלו , בזמן שהוא מחבק אותי במותן .
'שלא שמענו הרבה זמן מדנה וטיילור.. אולי הן סוף סוף, ירדו מאיתנו .. '
הוא כאילו היה צריך לומר את זה בשביל שיעברו שתי דקות , ניכנס לואן והיא תתקשרה.
' מה את רוצה ? ' עניתי לה בעצבים .
' אני יודעת שאת לא סובלת אותי , אבל בבקשה בואי להציל אותי !! חטפו אותי ! ' השיחה הייתה מקוטעת , אבל היא נתנה לי כתובת . הארי הרים גבה שהוא ראה אותי יוצאת מהרכב אחרי שביקשתי מפול שיעצור בצד . 'לאן את הולכת ? ' הארי שאל אותי בזמן שהוא יורד מהאוטו והולך לכיווני . אני המשכתי ללכת לאותו כיוון שהלכתי . 'חטפו את דנה !! ' אמרתי לו .
'את בטוחה שבאמת חטפו אותה ? יכול להיות שהיא עבדה עלייך.. ' הוא אמר בזמן שהוא רץ כדי להדביק את הפער שהיה בנינו . פתאום , חשבתי שיש גם את האפשרות הזאת , שהיא בעצם עובדת עליי ! אבל .. אם היא נמצאת כרגע בסכנת חיים ? אני לא יכולה לקחת את הסיכון ..
' אני לא יכולה לקחת את הסיכון הזה . מבחינתי שתצחק עליי עד סוף ימי חיי ' אמרתי והמשכתי ללכת מהר מאוד . ' תירגעי , אני בטוח שזאת רק בדיחה ' הוא אמר , בניסיון להרגיע . הוא לא הצליח כל כך .
' אבל אני לא יכולה לקחת את הסיכון !! ' צעקתי עליו .
הוא נעצר והסתכל עליי , במבט עצוב . הסתובבתי ממנו והמשכתי ללכת . שמעתי אותו הולך מאחוריי.
הלכתי ככה דיי הרבה זמן . והוא הלך כמה מטרים מאחוריי . אחרי 45 דקות הליכה , הרגליים שלי ממש כאבו . התיישבתי בצד על הספסל ושמתי ידיים על הפנים , מיואשת . הארי התיישב לידי וחיבק אותי .
' למה אתה ממשיך להיות לידי ? אני מתעצבנת עליך שאתה מנסה לעזור לי .. זה לא מגיע לך .. ' אמרתי בקול חנוק .
' זה רק מתוך לחץ .. וחוץ מזה , ברגע שאת צריכה אותי הכי , אני אנטוש אותך רק בגלל שצעקת עליי ? ' השתתקתי . תסבירו לי איך הגיע כזה מלאך לחיי ?
'טוב , יש לנו חטופה לחפש' הוא אמר אחרי כמה דקות . קמנו , הפעם הלכנו יד ביד . ותוך רבע שעה היינו שמה . הבניין היה נראה נטוש טיפה .
' חכי ענברוש , אולי זאת מלכודת !! ' הארי צעק לי , אבל אני כבר רצתי אל תוך הבית , והוא אחריי . דנה הייתה שם , עם ידיים כבולות לכיסא . ועיניים מכוסות . ברגע שנכנסנו הדלת נסגרה מאחורינו והרוצח ההוא נכנס אל החדר הענק הזה .
'ידעתי שתבואי לעזור לה , ושתביאי את הגיי החמדמד הזה איתך ' הוא אמר לי .
'יופי , סיפרת לעצמך בדיחה . צחקת ? יופי . אפשר ללכת ? ' שאלתי .
' לא , יש לי עניין לא סגור איתכם .. היפייפיה הנחטפת ורומיאו הגיי ' הוא אמר והתקרב לכיוונו . הארי היה עם מבט מודאג בדיוק כמו שלי . זה לא עזר לי הרבה . '
' שירותים שמה , אוכל אני אביא לכם כל יום . תהנו מהשהות שלכם כאן , היא כנראה תהיה ארוכה . ' הוא אמר וצחק , יצא מהדלת ונעל אותה מאחוריו. הלכתי להתיר את הידיים ועיניים של דנה . אפילו תודה היא לא אמרה , רק התלוננה על זה שעכשיו אנחנו נעולים כאן . פעם הבאה שתיחנק לפני אני אבוא להציל אותה .
' יש לי פלאפון ' הארי לחש לי .
חייכתי וניסיתי לקחת את הפלאפון מהיד שלו .
'אבל שבאים להציל אותנו , היא נשארת כאן , נכון ? '
צחקתי . ' קודם שיבואו להציל אותנו , ואז נשקול '
יכול להיות שאפילו אני לא האמנתי בזה , אבל הייתי חייבת את האופטימיות הזאת לעצמי (:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~פרק משולש!!!!~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

' אני בשוק מכמה אידיוט הוא , הוא בכלל לא דאג שלא יהיו לנו פלאפונים ! ' הארי אמר וצחק .
' כל הרוצחים לא חכמים במיוחד , בגלל זה הם רוצחים XD ' אמרתי וחייכתי.
' אולי תפסיקו לצחוק שמה ?! אני מנסה למצוא חלון לקפוץ ממנו ' דנה צרחה עלינו . אני רק הסתובבתי אל הארי וחייכתי .
' זהו ? כבר לא אכפת לך שהיא תאבד את חייה בקפיצה מהחלון ? '
' האר .. אתה זוכר שבכניסה , עלינו כמה מדרגות או משהו ? '
' לא .. '
' מה שאומר שאנחנו קומת קרקע , הכי הרבה היא תשבור משהו .. מגיע לה ' אמרתי וצחקקתי .
הארי התחיל לצחוק איתי . התיישבנו על הרצפה ודיברנו . דנה המשיכה לסרוק את החדר בניסיון למצוא מאיפה לצאת . מדי פעם היא הסתכלה עלינו . פעם אחת תפסתי את המבט שלה מסתכל עלינו , היא הסתכלה על הארי , דמעה ירדה לה מהעיניים .
'הארי .. אני יכולה לדבר איתך שניה ? ' דנה אמרה לו .
' לא , ממש לא . '
' בבקשה , זה חשוב לי .. אם לא בשבילי אז בשביל הדיירקשניות.. '
ברגע שהיא אמרה דיירקשניות , העיניים שלו נדלקו . כולנו יודעים שהדיירקשניות זה אחד הדברים הכי חשובים לו בעולם הזה.
'שזה יהיה מהר ' הוא אמר בקול רציני , והסתכל עליי לקבל אישור אם זה בסדר , הנהנתי בראשי והם הלכו לצד שנייה .
נשארתי שמה לבד , החדר הענקי הזה , אני חושבת שהם היו משהו כמו 20 מטר ממני , החדר באמת היה ממש ענקי . ראיתי שהיא מנסה לומר לו משהו , ראיתי שהם רבים , היא ניסתה לחבק אותו והוא העיף אותה ממנה וחזר אליי .
' אחלה שיחה , ניסתה לצרפת אותי 4 פעמים ' הוא חזר והתיישב לידי הסתכלתי עליו וצחקתי . הוא התחיל לצחוק גם .
צלצול הפלאפון שלו קטע את הצחוק .
' הארי ?!?! אתה מוכן להסביר לי איפה אתה ?! ' זאין צרח מהפלאפון , אפילו אני שמעתי את הצרחה . הארי הזיז את הפלאפון מהאוזן ועיוות את הפנים , ואז החזיר אותו אל האוזן ודיבר רגוע .
' תבטיח לי שלא תילחץ ' האר אמר לו .
' מה זה לא להילחץ ?! כאילו לא להילחץ יותר ממה שאני לחוץ עכשיו ?! '
' בדיוק , ותפסיק לצרוח אני לא שומע באוזן ימין יותר !! '
' אוקיי , ' הוא אמר רגוע הפעם . ' איפה אתם ? '
' אוקיי , הקרימינלי שחטף את ענבר , עם הבנות הכונפות ? '
' נו ? '
' חטף את דנה , באנו להציל אותה והוא חטף גם אותנו . הסוף '
' מהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ?!?!?!!? '
' תודה זאין ' צרחתי הפעם אני לכיוון הפלאפון . ' עכשיו גם אני לא שומעת באוזן ימין '
' פשוט , איפה אתם ? '
' חזרתייייייייי , ויש לי כאן פיתות להביא לכם לאכול , תהנו מהם , זה האוכל היחיד שתקבלו היום '
הרוצח ההוא נכנס לחדר הענק . הארי הספיק לכבות את השיחה ולהכניס לכיס לפני שהוא יראה .
' דנה ' הוא פנה אליה . היא הרימה את המבט שלה אליו . הוא אמר לה להתקרב אליו . היא הלכה בחשש .
' את חופשיה , לכי תעשי מה שבא לך '
' תודההה רבה רבה , שמחה שעזרתי לך D: '
אני והארי היינו שנינו עם פה פעור . ' ואאט דה פאק ' הארי לחש לי באוזן , והחזיר את מבטו אל הדלת , דנה הסתובבה אליו ושלחה לו נשיקה באוויר .
' תזכיר לי פעם הבאה שהיא בצרה , לומר לה קפצי לי ולנתק . ' אמרתי , שאני עדיין מביטה בדלת , בדנה , מתרחקת ממנה .
עכשיו זה בטוח , לא יודעת מה עבר עליי לפני 13 שנים , אבל התיידדתי עם השטן .