גנב הקילשון – הקדמה

הכל התחיל בטיול השנתי לפני כמה ימים.
"היי גולד , אליס , בואו הנה." אני אמרתי להם בעצבים , "אני מקווה שאתם לא עושים משהו שיגרום לנו לעוף מעוד פנימייה."אני אמרתי להם [גולד הוא אחי הקטן בן ה9 שיערו קצר וקוצני בצבע חום-זהוב, עיניו בצבע זהב.
לגולד יש קעקוע של דרקון על ידו הימנית, הקעקוע מסתרע עד כף היד. גולד לבוש בחולצה אפורה קצרה , מכנסיים כחולים ארוכים ונעלי ספורט של נייקי בצבעים כחול , שחור ואפור .
אליס היא התאומה של גולד , אך גדולה מימנו ב5 דקות , דבר שגורם לגולד לקנא בה. שיערה חום-זהוב ועיניה גדולות, ירוקות בוהקות ו'קורנות'. אליס אוהבת הרבה סוגי בגדים – בעיקר ססגוניים שכאלו, אבל מנסה להתלבש בצורה מכובדת, בעיקר כשיש בזה צורך. הדבר היחידי שלא טבעי על גופה הוא עגילים באוזניים שהיא מתאימה לצבע של הבגדים ולעיתים רחוקות עונדת שרשרת או טבעת. ] .
"טוב." הם אמרו ולפתע הרצפה לידנו התפוצצה , 'נו באמת.' אני חושב ונאנח .
לפתע אחד המלווים שלנו הגיע לאיזור , הוא היה בן 17 , שיערו היה שחור ומבולגן , עיניו היו ירוקות באופן שקצת הפחיד אותי, הייתה לו חולצה כתומה שעליה כתוב משהו שלא ממש הבנתי עקב בעיית הקריאה שלי, מכנסים כחולות ונעלי ספורט שחורות.
"אבל לא אנחנו עשינו את זה!!"הם צעקו מבוהלים והסתכלו למאחורי , הסתכלתי גם אני.
היה שם נער בגילו של המלווה שלנו , שיערו היה בלונדיני ועיניו היו בצבע זהב ,הוא הלך לכיווננו ושלף חרב.
במהירות דחפתי את אליס וגולד הצידה .
כשהוא רץ לכיווני הייתה לי הרגשה כאילו שהזמן זז לאט יותר.
לפתע הרגשתי חום בידיי , מיד הבנתי מה זה , תמיד כשאני לחוץ גדלה אש בידיי , סכנה יותר גדולה שווה אש יותר גדולה , והפעם האש הייתה ענקית.
"כן , הלכתי."אמרתי בלחץ ,וראיתי חרב זרוקה בצד .
רצתי לכיוונה ותפסתי אותה במהירות , הלהבות שבידיי גרמו לחרב לגדול , במהירות הנער הגיע אלי , ואז התחיל הקרב שלנו .
הצלפתי לימין והוא חסם , הצלפתי לשמאל והוא חסם , ככה זה נמשך הרבה זמן.
כשלפתע היד שלי התחממה , תוך כדי הקרב חשבתי מה לעשות ואז הנער העיף את החרב שלי , במהירות עשיתי מהלך ללא חשיבה , שרפתי את היריב ופתאום הוא התפוגג.
"זה…היה מדהים!!!" גולד ואליס צעקו ורצו אליי וחבקו אותי .
המלווה נתן לי כרטיסייה והלך.
מיד אחרי זה המנהל של הפנימייה הגיע וכמובן עפנו מהפנימייה ….. בפעם השישית .
הסתכלנו על הכרטיסייה , היה כתוב שם ביוונית , והדבר הכי מוזר הוא שהבנתי מה רשום שם.
היה רשום שם מחנה החצויים ,לונג איילנד .
"אין לנו לאן ללכת, בואו נלך לשם , אולי שם יהיה לנו מה לעשות." גולד אמר משועמם.
"טוב , בואו נצא לדרך." אליס אמרה בהתרגשות ויצאנו לדרך.