הטינה – פרק 2

דאג נכנס אל חדר השינה בשקט, שהוא מחזיק חולצה בידו. קרן התעוררה והביטה בו בחיוך
"סליחה. הערתי אותך ?" אמר דאג בחצי חיוך
"מגירה תחתונה" אמרה קרן בחיוך, וראשה נשאר על הכר. דאג הנהן בראשו ופתח את מגירת הבגדים
"תודה" אמר והביט בה, והוציא מתוכה חולצה
"את מכירה אותי היטב" אמר והתקדם אליה
"תחזור למיטה"
"אני לא יכול. אני אאחר למבחן המסכם שלי באדריכלות" אמר, ולבש את החולצה
"תסתכל בשעון שלך" אמרה קרן. דאג עצר את עצמו והביט בשעון, וחזר להביט בקרן.
קרן חייכה ולקחה את השעון המעורר שהיה מונח על השידה
"כיוונתי את השעון שעה קדימה אמש" אמרה. דאג הוציא מעליו את החולצה
"אולי את מכירה אותי יותר מידי טוב" אמר וישב על המיטה, ונישק את קרן
"אני ממש שמח שהחלטת לבוא לפה איתי" אמר וליטף את שיערה הבהיר
"גם אני" אמרה קרן
"את בטוחה ?"
"כמובן למה ?" שאלה והביטה לתוך עיניו
"זה עניין גדול את יודעת" אמר דאג
"הרבה אנשים עוברים לחו"ל, וחוץ מזה הרבה זמן חלמת לבוא לכאן" אמרה קרן
"אני רק שמחה שאנחנו יכולים להיות יחד" המשיכה ונשיקה את שפתיו
"אין לך שיעור היום ?" שאל דאג
"לא" אמרה
"אני רק צריכה לקחת ספר שהשארתי במרכז לקשיש. תוכל לבזבז 10 דקות, הבטחתי שאני אביא אותך לשיעור בזמן" המשיכה קרן, וחזרה לנשק את שפתיו בחיבוק.
בעיר הגדולה דאג וקרן החזיקו ידיים, קרן התחילה ללכת אל כיוון אחר
"לאן את הולכת ?" שאל דאג שהוא הולך אחריה
"בא הנה. אני רוצה להראות לך משהו" אמרה קרן, והתקרבה אל החומה והסתכלה ישר
"זהו טקס בודהיסטי" אמרה, שהיא והוא מסתכלים על האנשים בפנים
"עשן הקטורת נושא את התפילות אל רוחות אבותיהם. זה עוזר להם למצוא שלווה" המשיכה. דאג הכניס לפיו סיגריה והדליק אותה
"הם בטח איבדו מישהו שאהבו" אמרה קרן בקול עצוב. דאג הביט בה וחייך.
. . . .