המורה למתמטיקה- פרק 4. בבקשה תקראו!

לפני שהספקתי להגיב להצהרתו המפתיעה, השיחה התנתקה. מה לעזאזל?! המורה הזה מתחיל להפחיד אותי. איזה מין מורה הוא?! את מחשבותיי קטעה דפיקה בדלת. אוקיי.. זה מוזר. איך הוא כבר הספיק להגיע? הסתכלתי בעינית הדלת, וזה אכן היה המורה. פתחתי את הדלת והוא חייך, "אפשר להיכנס?" הוא שאל בנימוס. "כן.. כנס." אמרתי לו. הייתי מסונוור מיופיו, בבית הספר חשבתי שהוא נראה טוב, אבל אז הוא לא השקיע בעצמו כל כך.. אבל עכשיו? זה כמו בתכניות האלה שלוקחים אנשים ועושים להם 'מייקאובר'. הוא סידר את השער שלו, שם בושם, לבש חולצה שמאוד מדגישה את גופו המחוטב, לבש ג'ינס, ונעל נעליים אלגנטיות. הוא לא התלבש כאילו הוא בא להעביר לי שיעור תגבור אלא כאילו הוא יוצא לדייט או משהו כזה.. "איך באת כל כך מהר?!" שאלתי, בעודי סוגר את הדלת אחריו. ניסיתי בכל כוחי לא להראות כאילו אני בוהה בו יותר מדי, ולהישאר אדיש. "אני גר ביחידת דיור בבית החדש פה ליד.. אפשר להגיד שאנחנו שכנים." הוא אמר בחיוך. "שכנים? עכשיו אני יודע מאיפה אתה מוכר לי! אתה היית ההוא שעמד עם הגב אליי ליד המשאית היום בבוקר! האחד שהביא לי עצבים בבוקר.. וגם אחר כך בצהריים.." אמרתי, לוחש בעצבנות את המשפט האחרון. "ועכשיו אני כאן לעצבן אותך גם בערב. נעלה לחדר שלך?" הוא שאל. "כן.." אמרתי, מוביל אותו לחדרי. "נו.. מה אני צריך לעשות כדי להוכיח לך ש*לא* העתקתי?" שאלתי, מתיישב על המיטה. "לפתור מספר תרגילים.. אבל לפני זה.. אפשר לשאול כמה שאלות?" הוא שאל והנהנתי. "קודם כל, לא אכפת לך שאני לא אדבר ברשמיות, נכון? אני כבר לא יכול יותר, זה משגע אותי." הוא שאל, והאמת שהוא נשמע הרבה יותר צעיר עכשיו. "דבר איך שאתה רוצה..לא ממש אכפת לי." עניתי באדישות. "אוקיי, יש לי עוד שאלה קטנה.. מתי ההורים שלך יהיו בבית?" הוא שאל. "אבא שלי לא גר איתי ואמרתי לך כבר שאמא שלי תחזור מאוחר היום.." מלמלתי. "למה אבא שלך לא גר איתך?" הוא שאל בסקרנות. הסתכלתי עליו כמה שניות, לבדוק אם הוא רציני, והורדתי את מבטי לרצפה, "הנבלה הזה ניהל קשר עם אחת התלמידות שלו, בגד באמא שלי." אמרתי בקצרה. הרמתי את מבטי אל ג'ון וקלטתי שהוא די בהלם. "מה יש לך?" שאלתי. "כלום.. כלום.. פשוט בהלם ממה שאנשים מסוגלים לעשות.." הוא מלמל. "המממ יש לי עוד שאלה האמת." הוא אמר, מסתכל בעיניי. "תשאל." אמרתי בקצרה. "אתה הומו?" הוא שאל, בוהה לי בעיניים, כמו היום בכיתה. "סליחה?!" שאלתי בתדהמה. באמת הייתי בהלם, איך הוא יודע?! ומה אכפת לו בכלל?! "שאלתי, אם אתה הומו?" הוא חזר על השאלה. לא ידעתי מה לענות, מה לא יראה חשוד? מה סטרייט היה עושה? פשוט ישבתי ושתקתי. "מישהו יודע?" הוא שאל. "לא.." פלטתי. למה אני מדבר איתו על זה?! הוא המורה שלי! "איך.. איך אתה יודע?" שאלתי בשקט. "הדרך שבה הסתכלת עליי.." הוא אמר בשקט, מעביר את מבטו לתקרה. "אל תספר לאף אחד.. בבקשה.." לחשתי בטון מתחנן. "אל תדאג אני לא אספר כלום. בעצם, בוא שנינו לא נספר כלום מכל השיחה הזאת. נשאיר אותה בינינו." הוא אמר והעביר את מבטו בחזרה אליי. ישבנו בשקט במשך כמה דקות, אני בהיתי בתקרה, אבל יכולתי להרגיש שהוא מסתכל עליי. "אתה מוכן להבחין להסתכל עליי בבקשה? זה מלחיץ אותי." אמרתי, לא מסיט את מבטי מהתקרה. אחרי שהבנתי שהוא לא מתכוון לענות, הסתכלתי עליו. הוא רק חייך חיוך קטן, לא מסיט את מבטו ממני. "מה יש לך?!" שאלתי, מתרחק ממנו קצת. הוא שוב שתק, כאילו לא שמע את דבריי. "אם אתה חושב שאני מתכוון לשבת פה בשקט ולתת למורה שלי למתמטיקה לבהות בי כמו איזה מופרע, אתה טועה." אמרתי, בעודי קם ופותח את דלת החדר, מסמן לו עם ידי שיצא. "סליחה.. אתה מזכיר לי מישהו.." הוא מלמל כמי שהתעורר מחלום. רציתי לצעוק עליו ולהגיד לו שלא אכפת לי מה הסיבה, ושאם אנחנו גם ככה לא לומדים, אין לו מה לעשות כאן, אבל בדיוק שפתחתי את הפה לדבר, הוא התקרב אליי ו…. חיבק אותי. מה לעזאזל?! "אתה מוכן לעוף ממני? חולה נפש.." צעקתי, מעיף את ידיו ממני. הוא בא להגיד משהו, אבל דפיקה נשמעה בדלת. ירדתי למטה ופתחתי את הדלת. "אמא? את אמורה להגיע היום מאוחר, לא?" שאלתי אותה. "שיחררו אותי מוקדם, אתה לא אמור להיות קצת יותר שמח?" היא שאלה, בעודה פורקת את התיקים בארון. "כן.. אני שמח. פשוט היה לי יום מעצבן. אה ואמא.. אני באמצע.. שיעור תגבור במתמטיקה, המורה שלי למעלה בחדר.." מלמלתי בעצבנות. "ממתי אתה צריך שיעורי תגבור במתמטיקה?" היא אמרה, מופתעת. "אני לא! פשוט.. לא משנה. אני אספר לך אחר כך." אמרתי, מתחיל לעלות במדרגות. "המורה, למדנו כבר שעתיים, אולי כדאי שתלך?" אמרתי בקול רם בכניסה לחדרי, כדי שאמא שלי תשמע. הוא הסתכל עליי ויצא מהחדר. ליוויתי אותו למטה, כדי שאמא שלי לא תיתן לי שוב נאום על 'איך מתנהגים עם אורחים'.. אמא שלי בדיוק חזרה מהמטבח עם סנוויץ' בידה, ואז היא הבחינה בנו. "זה המורה שלך?!" היא שאלה, פהורת פה. "המורים של היום.. בזמני המורים יכלו להיות סבא שלי.. והם גם לא היו נראים.. ככה." היא אמרה, בוהה בג'ון. "אמאאא!" נזפתי בה. "שלום, קוראים לי ג'סיקה, אולי אתה רוצה לשתות משהו? לספר לי איך דן מתנהג, זה נורא חשוב לי." היא אמרה, מתעלמת ממני. "אמאאא לא!!" צעקתי. "בשמחה." ג'ון אמר עם חיוך. מה עובר עליה?! מה עם הבחור ההוא שלה, חשבתי שהם ביחד.. הם הלכו למטבח והלכתי אחריהם, התיישבתי ליד ג'ון, למרות שאף אחד מהם לא באמת התייחס אליי. "אז למה אתה לבוש כל כך יפה? איזשהו אירוע?" היא שאלה בעודה מגישה לג'ון ולי קפה עם עוגיות. "האמת שיש לי דייט עוד חצי שעה.." הוא אמר בחיוך. "באמת? מי הברת מזל?" היא שאלה בחביבות. "בר מזל, קוראים לו ג'ייק." הוא תיקן אותה, החיוך לא יורד מפניו. "מה?!" צעקתי, יורק את כל הקפה שהיה בפי. הייתי בהלם.. הוא.. גם… הומו?