~סיפור בלי שם~ (זה מחכה בשביל דרי, אם את רואה כנסי עכשיו) פרק 1

•נה״ש פאולין•
״הלו?״ עניתי לטלפון שצלצל.
״…זה לא יימשך ככה! זה נגמר בינינו !״ בקע קול מהצד השני.
״סליחה ? מי זה ?״ שאלתי.
״ועכשיו את גם מכחישה ! את לא רצינית , בייב .״
״סליחה, אממ… מי אתה ? אני פאולין , נעים להכיר … ״
״אה … ״ הקול נחלש מעט , כאילו נטלו ממנו מנה גדושה של ביטחון עצמי.
״סליחה, זו טעות . אבל אני נייל . בת כמה את ?״ קולו המתוק והבטוח גרם לי לפסול מיד את חששותיי אם למסור לו את גגילי ושמי . ״19 וחצי , אני מלונדון . ״
״20 ״ אמר נייל , ״לונדון גם .״
״טוב , אז … אני מצטערת… על, אתה יודע .. החברה שלך .״
נייל צחק. ״זה בסדר. אבל עכשיו אני פנוי .. ״ יכלתי להרגיש את את נימת השכנוע הלא מרומזת בקולו. שמחתי כל כך שהוא לא כאן כדי לראות איך הסמקתי .
״נדבר?״ שאל י.
״נדבר״ ענה נייל. ״ביי !!״ אמרנו וצחקנו.
נפלתי למיטה מאושרת ונרדמתי.

• נה״ש נייל•
טו… טו…
נשמע הקול מציק, בעוד אני מחכה שפאולין תענה. ״הלו?״ נשמע קולה המתוק.
״היי, זה נייל. רציתי לשאול אותך אן בא לך לצאת לאנשהוא היום…״ אמרתי.
״כן בטח!״
״יופי. אני אאסוף אותך מהתחנה המרכזית בשבע.״
״ביי.״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פאולין הייתה כל כך יפה. היר הדגישה את עיניה הכחולות באייליינר ואת שפתיה צבעה באדום. סומק ורוד כיסה את לחייה.
היא לבשה שימלת סטרפלס אדומה. וקוקו צמוד גבוה.
כשהגעתי, היא לא שמה לב אליי כי לא ידעה שאני אני. זיהיתי אותה , היא הייתה לבד.
״נייל,״ אמרתי והיא הרימה את עינייה מהאייפון שלה.
״פאולין,״ היא ענתה.
״את נראית נהדר.״
היא הסמיקה.
״לאן נוסעים?״ שאלה.
״תכף תראי.״
פתחתי בפניה את דלת האוטו והתיישבתי במושב הנהג.
״אתה נראה נהדר גם.״ אמרה פאולין, ונישקתי אותה על שפתייה.