פה ושם
אני לא יודעת איפה אני,
הכל שחור מסביבי.
אולי אני פה?
אולי אני שם?
אבל איפה המקומות האלה בעצם?
כשאת מנסה לחשוב על משהו,
כלום לא עולה.
ואם כבר יש משהו,
אז הוא לא יוצא.
פה ושם,
שם ופה,
הכל מסביבי מסתובב.
מישהו יודע מי אני?
מישהו יכול לעזור לי?
על קצה הצוק הכי גבוה,
על בבקעה הכי נמוכה,
בין דהירות הסוסים,
בין שריקת הרוחות.
אני לא כאן.
אני לא שם.
אני לבד,
בלי אף אחד.
אני עוד מחפשת את התשובה בין כותלי הקירות….
בודקת איכן היא מתחבאת..
תגובות (3)
ספיר שיר מאוד יפה
חחח ואני מקירה את הרגע הזה
אוהבת שרית
ולילה טוב
שיר מהמם, איך את תמיד מצליחה לרגש אותי מחדש.
וכן, גם לי קרה הקטע עם המסדרון…
תודה אביגיל ושרית ^-^