אהבה? תכלית?

לעולם קיימת תכלית, אותה תכלית מעל אותם דברים גשמיים
אותה תכלית שלמענה אוהבים נלחמים, הפכה לאחת שבגלל הם מוותרים.
"הוא לא אוהב אותה, הוא איתה בשביל הכסף" מציאות זו נהפכה כבר להרגל
במקום לאהוב, באהבה יש אך ורק את ההוא שסובל, איך כל זה יגמר? נותר לנו רק להתפלל
אם תפגע בה מה זה יתן לך? כסף? כבוד? חוכמה? תהילה?
לא לשם כך קיימת אהבה, האהבה נועדה להוכיח שבכל מצב תמיד יש תקווה

אותו בחור ביישן, החליט לגבור על יצריו, לספר לבחירת ליבו את האמת.
אך אותו אמת עלתה לו ביוקר, לא רק שהרגש אינו הדדי, הוא גם יצא פתאט.

היא אהבה אותו באמת, היא רצתה להקדיש לו את כל כולה, כי הוא הבטיח שהוא תמיד יהיה לצידה
אבל אחרי הכל, אחרי שביצע את זממו, הוא פשוט ברח, אותה אהבה פשוט הלכה וכבתה

האם למען כך אנו אוהבים? היכן האחת או האחד שאמורים להרים אותנו ברגעים הקשים?

באופן כה אירוני הייתי אומר שלא צריך לוותר, שעוד יבוא אחד אחר. אבל האמת? שלא נראה לי שכל זה יסתדר