החלום התנפץ

אחרי לגימה ארוכה מכוס המים, הבוס בלע את המים הקרים בעיניים עצומות.
הוא הניח את הכוס על השולחן, סידר את העניבה שלו וחזר להקשיב לאחד העובדים שלו, שעומד מולו ומדבר
"קרה לנו משהו לא צפוי" אמר העובד בקול מהיר, והביט בשאר העובדים מאחוריו. מבט של שניה וחזר להביט על הבוס שיושב מולו ברוגע
"החלטנו לפני כמה חודשים שאנחנו טסים לעבוד בחו"ל, בגלל מחלוקת עם האנשים שיכולים לעזור לנו, זה שינה את כל התוכנית" אמר העובד ושתק מיד. הבוס הזדקף ושם את מרפקיו על השולחן
"מה הבעיה בכל מה שאמרת עכשיו ?" שאל הבוס והסתכל על היומן הפתוח שעל השולחן.
העובד נשם עמוק
"אני מצטער אדוני.. אנחנו.." אמר בקול רועד ושתק, העובד שעמד מאחוריו התקדם והמשיך במקומו בנימוס
"אנחנו בסוף נשארים כאן, גם הטיסה שלך התבטלה" אמר. פניו של הבוס נשארו נועצות ביומן.
אחרי כמה שניות אמר
"כל מי שהרס את היחסים שלנו עם סטיבן, נייתן, שון וכולם, שיצאו החוצה" אמר הבוס בקול כבד, שהוא מביט על השולחן. העובדים הסתכלו על אחד השני ויצאו מהחדר ואחריהם סגרו את הדלת. 4 עובדים נשארו עומדים בחדר מול הבוס, בלי להגיד מילה. אחרי כמה שניות הבוס מרים את ראשו, ופניו אדומות מכעס
"עובדים מפגרים, מעולם לא היה לי עובדים כאלה טיפשים !" צעק והביט בכולם
"עד שאני מצליח, הם מעיפים את הפרצוף שלי לאחור" אמר ונשם עמוק
"אני לא אסלח להם עוד פעם, רק אתן להם את הנעל שלי על ראשם, מה הם חושבים שאני אשבור את הגב שלי בשביל זה ואז יהרסו לי את כל החלום שלי ?!" צעק וקם מהכיסא שלו. אחד העובדים הזיז את ראשו לשלילה
"אדוני, העובדים באמת עוזרים לך" אמר העובד, והגוף שלו רעד מאומץ
"תשתוק, במה הם עזרו לי, לזרוק את העבודה שלי אל הזבל !" צעק הבוס
"אדוני תרגע, לפחות אני עזרתי ונתתי לך מתנות" אמר העובד והוריד את ראשו
"את כל המתנות קנית לי משוק רמלה לוד, עכשיו אני מבין למה העט הזה לא עובד !" צעק הבוס וזרק את העט על השולחן
"מה בקשתי ?!" צעק הבוס, וזיעה שטפה את מצחו
"אני קורע את עצמי בשבילכם, אבל בחזרה כולם יורקים לי בפרצוף, מתי יבינו שאני לא הכלב ואני הבוס שמחליט לכם, רק אם אני יתפוס את העובד שהתחיל בהכל.. אני אזרוק אותו מהעבודה ואדביק אותו אל הקיר !" צעק וישב בכבידות
"מה אני יעשה עכשיו, זה החלום שלי, והחלום הזה התנפץ, הכל בגלל שקי עצמות מטופשים" אמר ונשם עמוק. העובדים הביטו על אחד השני ושתקו
"גם כן אתם" אמר הבוס אחרי שתיקה
"מה עכשיו אני צריך לעשות, לחכות עוד שנה ולעשות את כל העבודה הזאת לבד, ומי אמר שבכלל אצליח, אבל אני תמיד מצליח. . בגלל החברים שלכם אני יוצא מדעתי !" צעק, והושיט את ידו אל הכוס.
אחרי לגימה, היה שתיקה ארוכה. הבוס הוריד את ראשו ודיבר בשקט
"שוב מה שרציתי שנים לא אצליח, פשוט.. תמיד יש משהו שחוסם את מה שאני זקוק לו באמת, בגללכם" אמר. העובדים שתקו ובהו בו
"אני מוותר לכם גם הפעם" אמר הבוס, והביט בעובדים
"עכשיו כולכם מסתלקים מהחדר שלי, לפני שאקום והנפץ לכולכם את הפרצוף"
__________________________________________________________________