כותבת ראשית[:
פרק ארוך בימיוחד ♥ להמשיך???

סיפור אהבה מפתיע פרק 6-

כותבת ראשית[: 29/04/2013 1450 צפיות 4 תגובות
פרק ארוך בימיוחד ♥ להמשיך???

זאת הייתה מאיה
"שיט שי. זאת מאיה" אמרתי בלחץ שראיתי את פנייה מחוץ למעלית וילד מחזיק בשבילה את המעלית כי היא דיברה בפלאפון לרגע.
"שיט, אמ… תקשיבי מה נעשה" הוא אמר מהר ובלחץ " טוב תקשיבי בואי נשים את השקיות בפינה פה מהר ופשוט נעמוד ונסתיר אותן עם הרגלים , במילא היא לא תסתכל לרצפה" הוא אמר במהירות.
עשינו מהר מה שהוא תכנן ועמדנו ממש קרוב אחד לשני וזה קצת היה מביך ,מאיה נכנסה למעלית "נו איך במלון נהנים ?" היא שאלה אותנו.
"כן בטח נהנים " שי אמר .
הגענו לקומה, מאיה יצאה מהמעלית וראינו שהיא נכנסת לחדר שלה ורק אז יצאנו עם השקיות .
"פפוי מזל שהיא לא ראתה, אמרתי לך שהיא תראה אותנו מתישהו, אבל במזל יצאנו מזה" אמרתי וצחקתי.
"נוו מזל שהייתי פה " הוא אמר.
"כן, טוב אני הולכת לחדר לשים את השקיות ואז אני הולכת לבריכה נשאר עוד שעה אז אני רוצה להספיק" אמרתי ,הלכתי לחדר, שמתי את השקיות וירדתי לבריכה . כשהגעתי לבריכה הלכתי לכיוון החברות שלי וירין ויובל ישר קפצו עליי "איפה היית למה לא ענית לפאלפון ??" ירין בבהלה
"לא שמעתי אותו, טוב רוצות אני יספר לכן מה קרה?"שאלתי כמפתה אותן .
"כן" שתיהן צרחו.
"אז ייאלה בואו לפינה שם " והצבעתי על פינה רחוקה מכולם " ואני יספר לכן שם".
הלכנו לפינה והתחלתי לספר להן על מה שקרה לפני הארוחת צהרים במעלית עם רון והן השתגעות ויובל אמרה" וואי הוא מת עלייך"
"לא נראה לי , תראי איך הוא צוחק עם כל החברות שלו , ואני בכלל לא רוצה אותו" אמרתי בהתקפה
"כן בטח" ירין צחקה , והמשכתי לספר להן על זה שהלכתי עם שי לקניות .דיברנו עוד קצת וקפצנו ישר לבריכה .
אחרי שעה של צחוקים ומלא רכילויות מאיה נכנסה למתחם של הבריכה והודיעה " כולם לצאת מהבריכה לכו לחדרים להתארגן אנחנו הולכים למוזיאון תתארגנו יש לכם שעה להתארגן ואז תרדו לאולם כינוסים ותקבלו עידכונים" היא סיימה לדבר ויצאה משם.
"ייאלה בואו נצא מהבריכה ונעלה מהר שישאר לנו מים חמים להתקלח " אמרתי לירין ויובל .
יצאנו מהבריכה ונתקעתי בילד אחד זה היה רועי הילד שירין דלוקה עליו כבר 3 שנים אבל אף פעם לא היה לה אומץ לדבר איתו .
"וואי סליחה ,את בסדר ??" רועי שאל אותי, יש לו עיניים ירקות מהממות ושיער שחום .
צחקתי ואמרתי " כן אני בסדר, תודה, סתם נתקענו אחד בשני , קורה "
"כן קורה" רועי אמר וצחק "נתראה ?"
"אמ…כן" אמרתי מופתעת הרי אני כבר 3 שנים מכירה אותו ולא דיברנו אף פעם, אני , יובל וירין הלכנו לכיוון המעליות
"אלוהים ישמור, את שמעת הוא דיבר איתך ואמר שתדברו כבר אני מתה איזה חתיך הוא "ירין אמרה והיא עשתה פרצופים של ילדה מאוהבת ואני ויובל צחקנו .
עלינו לחדר ויעל כבר הייתה שם ,היא הייתה כבר במקלחת "אני אחריה "אמרתי מהר .
אחרי שהתקלחנו והתלבשנו, לבשתי חולצה אפורה חלשה מכנס קצר לבן גבוה ונעלי אדידס לבנות אפורות.
יצאנו מהחדר וירדנו לאולם כינוסים נכנסנו לשם וישבנו בשורה הראשונה מאיה עלתה לבמה והתחילה לדבר "עכשיו אנחנו הולכים למוזיאון ההיסטוריה שם אתם תצטרכו להקשיב מאוד כי אחרי זה יהיה לכם עבודה לעשות על זה העבודה תהיה בזוגות ועל זה יפורט שנגיע לבית ספר , ועכשיו נקום ונצא לאוטובוסים שבחוץ" היא סיימה ויצאנו כולם לבחוץ .תפסנו מקום באוטובוס ומאיה ביקשה מרון לעבור לשבת מאחורי ליד ילד מהכיתה שלי עידן ,ישבתי ליד החלון והוא ישב גם ליד החלון .הוא התחיל לבעוט לי בכיסא ובהתחלה לא התייחסתי אליו אבל אז הוא נתן מכה ממש חזקה ויובל שישבה לידי שאלה אותי " את לא הולכת להגיד לו משהו ?" קמתי והסתובבתי אליו "תגיד אתה לא הולך להפסיק? מה אתה רוצה לגרום לי להתעצבן ?" צעקתי עליו
הוא רק צחק והמשיך לדבר עם עידן, גילגלתי עיניים והסתובבתי לשבת , אחרי זה הנסיעה עברה חלקה ומצחיקה ובכלל שכחתי מרון ורק צחקתי עם עידן.
הגענו למוזיאון ולא ממש הקשבתי להרצאה אבל כשהגיע הקטע על השואה הקשבתי "היהודים האמינו להיטלר ולא חשבו שהוא הולך …." המרצה החתיך דיבר ולא הפסיק. אחרי הרצאה של שעה מאיה נתנה לנו ללכת לקפיטריה של המוזיאון, שם, הייתה כבר כל השכבה ,ישבתי עם ענת על הבר של הקפיטריה והזמנתי נסטי וקוראסון שוקולד .
סיימתי את הקוראסון ושתיתי קצת נסטי , רועי פתאום בא וישב לידי " מה קורה ? איך הייתה ההרצאה ?" הוא שאל אותי
"היי הכול בסדר מה איך ?" שאלתי אותו בקרירות
"הכול בסדר אצלי ,למה את ככה ?" הוא שאל
"ככה איך "
"לא יודעת קרירה כזאת?"
"אמ.. לא יודעת פשוט לא דיברנו 3 שנים שאנחנו מכירים ועכשיו אתה בא לדבר איתי, זה לא נראה לך מוזר ?"
"אולי קצת , אבל מה אכפת לך " הוא אמר וחייך
ענת ישבה בצד מופתעת מכל הסיפור שרועי בא לדבר איתי ,דווקא איתי.
"שיר, ענת " שמעתי את שירה צועקת לעברנו" בואו הולכים"
לקחתי את הבקבוק נסטי שלי ואמרתי לרועי" בייי "
"נתראה ? "הוא שאל
"נתראה " אמרתי לו והלכתי עם ענת
"מה זה היה ?"ענת שאלה אותי בהפתעה
"כן מזה אני וירין ראינו אותך ואת רועי מדברים ,לא הבנו, ואת ענת ראינו ממש מופתעת " שירה אמרה וצחקה וירין הייתה נראית מבואסת כי אמרתי כבר היא דלוקה עליו אאששש.
"לא יודעת מה יש לו פתאום הוא התחיל היום לדבר איתי 3, שנים שלא דיברנו והוא לא הסתכל עלי אפילו, פתאום הוא בא לדבר איתי , לשאול מה קורה איתי ואיך הייתה ההרצאה ממש מתוק "צחקנו " לא יודעת מה יש לבנים האלה בזמן האחרון" אמרתי והלכנו עם הכיתה לכיוון האוטובוס .
הנסיעה עברה בסדר וכבר היה 7 בערב שהגענו למלון נכנסנו ישר לארוחת ערב ואחרי שלקחתי את האוכל ישבתי עם יעל ויובל בשולחן.
הסתובבתי לרגע לדבר עם ילדה מהשכבה שלי ואז ראיתי את שי הולך בסנוביות עם מגש אוכל בידיים לכיוון רעות החברה שלו פתאום מישהו שם לו רגל וישר הוא החליק על הרצפה וכל האוכל שהוא לקח עליו.
הוא קם מהרצפה כולו עצבני ויצא מהחדר אוכל ,אני לא יכולתי להפסיק לצחוק, אף אחד לא יכל להפסיק לצחוק .
מאיה ,לאחר 5 דקות מכל מה שקרה עם שי ,עמדה במרכז חדר האוכל ווידאה שכולם שומעים אותה והתחילה לדבר" טוב שלום לכולם ובתאבון קודם כל " היא אמרה בנימוס
"תודה " כולם אמרו, והיא המשיכה" אני מקווה שהקשבתם ונהניתם מההרצאה , בלי תגובות עכשיו ,להיום אנחנו סיימנו את הפעילות אבל יש לנו בשבילכם עוד הפתעה אחת " ואז היא אמרה משהו שעשה לי את כל הערב ואני בטוחה שגם לכל השכבה שלי.זאת הייתה מאיה
"שיט שי. זאת מאיה" אמרתי בלחץ שראיתי את פנייה מחוץ למעלית וילד מחזיק בשבילה את המעלית כי היא דיברה בפלאפון לרגע.
"שיט, אמ… תקשיבי מה נעשה" הוא אמר מהר ובלחץ " טוב תקשיבי בואי נשים את השקיות בפינה פה מהר ופשוט נעמוד ונסתיר אותן עם הרגלים , במילא היא לא תסתכל לרצפה" הוא אמר במהירות.
עשינו מהר מה שהוא תכנן ועמדנו ממש קרוב אחד לשני וזה קצת היה מביך ,מאיה נכנסה למעלית "נו איך במלון נהנים ?" היא שאלה אותנו.
"כן בטח נהנים " שי אמר .
הגענו לקומה, מאיה יצאה מהמעלית וראינו שהיא נכנסת לחדר שלה ורק אז יצאנו עם השקיות .
"פפוי מזל שהיא לא ראתה, אמרתי לך שהיא תראה אותנו מתישהו, אבל במזל יצאנו מזה" אמרתי וצחקתי.
"נוו מזל שהייתי פה " הוא אמר.
"כן, טוב אני הולכת לחדר לשים את השקיות ואז אני הולכת לבריכה נשאר עוד שעה אז אני רוצה להספיק" אמרתי ,הלכתי לחדר, שמתי את השקיות וירדתי לבריכה . כשהגעתי לבריכה הלכתי לכיוון החברות שלי וירין ויובל ישר קפצו עליי "איפה היית למה לא ענית לפאלפון ??" ירין בבהלה
"לא שמעתי אותו, טוב רוצות אני יספר לכן מה קרה?"שאלתי כמפתה אותן .
"כן" שתיהן צרחו.
"אז ייאלה בואו לפינה שם " והצבעתי על פינה רחוקה מכולם " ואני יספר לכן שם".
הלכנו לפינה והתחלתי לספר להן על מה שקרה לפני הארוחת צהרים במעלית עם רון והן השתגעות ויובל אמרה" וואי הוא מת עלייך"
"לא נראה לי , תראי איך הוא צוחק עם כל החברות שלו , ואני בכלל לא רוצה אותו" אמרתי בהתקפה
"כן בטח" ירין צחקה , והמשכתי לספר להן על זה שהלכתי עם שי לקניות .דיברנו עוד קצת וקפצנו ישר לבריכה .
אחרי שעה של צחוקים ומלא רכילויות מאיה נכנסה למתחם של הבריכה והודיעה " כולם לצאת מהבריכה לכו לחדרים להתארגן אנחנו הולכים למוזיאון תתארגנו יש לכם שעה להתארגן ואז תרדו לאולם כינוסים ותקבלו עידכונים" היא סיימה לדבר ויצאה משם.
"ייאלה בואו נצא מהבריכה ונעלה מהר שישאר לנו מים חמים להתקלח " אמרתי לירין ויובל .
יצאנו מהבריכה ונתקעתי בילד אחד זה היה רועי הילד שירין דלוקה עליו כבר 3 שנים אבל אף פעם לא היה לה אומץ לדבר איתו .
"וואי סליחה ,את בסדר ??" רועי שאל אותי, יש לו עיניים ירקות מהממות ושיער שחום .
צחקתי ואמרתי " כן אני בסדר, תודה, סתם נתקענו אחד בשני , קורה "
"כן קורה" רועי אמר וצחק "נתראה ?"
"אמ…כן" אמרתי מופתעת הרי אני כבר 3 שנים מכירה אותו ולא דיברנו אף פעם, אני , יובל וירין הלכנו לכיוון המעליות
"אלוהים ישמור, את שמעת הוא דיבר איתך ואמר שתדברו כבר אני מתה איזה חתיך הוא "ירין אמרה והיא עשתה פרצופים של ילדה מאוהבת ואני ויובל צחקנו .
עלינו לחדר ויעל כבר הייתה שם ,היא הייתה כבר במקלחת "אני אחריה "אמרתי מהר .
אחרי שהתקלחנו והתלבשנו, לבשתי חולצה אפורה חלשה מכנס קצר לבן גבוה ונעלי אדידס לבנות אפורות.
יצאנו מהחדר וירדנו לאולם כינוסים נכנסנו לשם וישבנו בשורה הראשונה מאיה עלתה לבמה והתחילה לדבר "עכשיו אנחנו הולכים למוזיאון ההיסטוריה שם אתם תצטרכו להקשיב מאוד כי אחרי זה יהיה לכם עבודה לעשות על זה העבודה תהיה בזוגות ועל זה יפורט שנגיע לבית ספר , ועכשיו נקום ונצא לאוטובוסים שבחוץ" היא סיימה ויצאנו כולם לבחוץ .תפסנו מקום באוטובוס ומאיה ביקשה מרון לעבור לשבת מאחורי ליד ילד מהכיתה שלי עידן ,ישבתי ליד החלון והוא ישב גם ליד החלון .הוא התחיל לבעוט לי בכיסא ובהתחלה לא התייחסתי אליו אבל אז הוא נתן מכה ממש חזקה ויובל שישבה לידי שאלה אותי " את לא הולכת להגיד לו משהו ?" קמתי והסתובבתי אליו "תגיד אתה לא הולך להפסיק? מה אתה רוצה לגרום לי להתעצבן ?" צעקתי עליו
הוא רק צחק והמשיך לדבר עם עידן, גילגלתי עיניים והסתובבתי לשבת , אחרי זה הנסיעה עברה חלקה ומצחיקה ובכלל שכחתי מרון ורק צחקתי עם עידן.
הגענו למוזיאון ולא ממש הקשבתי להרצאה אבל כשהגיע הקטע על השואה הקשבתי "היהודים האמינו להיטלר ולא חשבו שהוא הולך …." המרצה החתיך דיבר ולא הפסיק. אחרי הרצאה של שעה מאיה נתנה לנו ללכת לקפיטריה של המוזיאון, שם, הייתה כבר כל השכבה ,ישבתי עם ענת על הבר של הקפיטריה והזמנתי נסטי וקוראסון שוקולד .
סיימתי את הקוראסון ושתיתי קצת נסטי , רועי פתאום בא וישב לידי " מה קורה ? איך הייתה ההרצאה ?" הוא שאל אותי
"היי הכול בסדר מה איך ?" שאלתי אותו בקרירות
"הכול בסדר אצלי ,למה את ככה ?" הוא שאל
"ככה איך "
"לא יודעת קרירה כזאת?"
"אמ.. לא יודעת פשוט לא דיברנו 3 שנים שאנחנו מכירים ועכשיו אתה בא לדבר איתי, זה לא נראה לך מוזר ?"
"אולי קצת , אבל מה אכפת לך " הוא אמר וחייך
ענת ישבה בצד מופתעת מכל הסיפור שרועי בא לדבר איתי ,דווקא איתי.
"שיר, ענת " שמעתי את שירה צועקת לעברנו" בואו הולכים"
לקחתי את הבקבוק נסטי שלי ואמרתי לרועי" בייי "
"נתראה ? "הוא שאל
"נתראה " אמרתי לו והלכתי עם ענת
"מה זה היה ?"ענת שאלה אותי בהפתעה
"כן מזה אני וירין ראינו אותך ואת רועי מדברים ,לא הבנו, ואת ענת ראינו ממש מופתעת " שירה אמרה וצחקה וירין הייתה נראית מבואסת כי אמרתי כבר היא דלוקה עליו אאששש.
"לא יודעת מה יש לו פתאום הוא התחיל היום לדבר איתי 3, שנים שלא דיברנו והוא לא הסתכל עלי אפילו, פתאום הוא בא לדבר איתי , לשאול מה קורה איתי ואיך הייתה ההרצאה ממש מתוק "צחקנו " לא יודעת מה יש לבנים האלה בזמן האחרון" אמרתי והלכנו עם הכיתה לכיוון האוטובוס .
הנסיעה עברה בסדר וכבר היה 7 בערב שהגענו למלון נכנסנו ישר לארוחת ערב ואחרי שלקחתי את האוכל ישבתי עם יעל ויובל בשולחן.
הסתובבתי לרגע לדבר עם ילדה מהשכבה שלי ואז ראיתי את שי הולך בסנוביות עם מגש אוכל בידיים לכיוון רעות החברה שלו פתאום מישהו שם לו רגל וישר הוא החליק על הרצפה וכל האוכל שהוא לקח עליו.
הוא קם מהרצפה כולו עצבני ויצא מהחדר אוכל ,אני לא יכולתי להפסיק לצחוק, אף אחד לא יכל להפסיק לצחוק .
מאיה ,לאחר 5 דקות מכל מה שקרה עם שי ,עמדה במרכז חדר האוכל ווידאה שכולם שומעים אותה והתחילה לדבר" טוב שלום לכולם ובתאבון קודם כל " היא אמרה בנימוס
"תודה " כולם אמרו, והיא המשיכה" אני מקווה שהקשבתם ונהניתם מההרצאה , בלי תגובות עכשיו ,להיום אנחנו סיימנו את הפעילות אבל יש לנו בשבילכם עוד הפתעה אחת " ואז היא אמרה משהו שעשה לי את כל הערב ואני בטוחה שגם לכל השכבה שלי.


תגובות (4)

אה….
הפרק התבלבל לך (בלי להעליב) פשוט הוא חוזר על עצמו פעמיים משום מה…

29/04/2013 03:28

ככה הוא אמור ליהיות ולא נעלבתי <3

29/04/2013 03:30

פרק יפה :)
רץ לפרק הבא

29/04/2013 03:36

בטוח?
(כי הוא באמת חוזר על עצמו)

29/04/2013 04:39
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך