מתי היא תשים לב.. פרק 14 חלק ב'

נקודת מבט הדר-
קמתי מהמיטה ואמרתי "מה הקטע ש.." ונעצרתי כשראיתי את תומר שוכב על המיטה מחייך חיוך מרוצה "ידעתי שאתה איכשהו קשור לזה!" סיננתי מבין שיניי ,"מה אמרת?" אמר בחיוך מתגרה , "יש לך 2 אופציות לעוף מכאן עכשיו או לעוף מכאן מיד!" אמרתי בעצבים והוא חייך שוב חיוך מתגרה וענה "אני בוחר באופציה ה3" והדליק סיגריה והוציא עליי את העשן בצורת עיגול, "חשבתי שלגברים אסור להיות בחדר של נשים" וחייכתי חיוך מרוצה וחטפתי מידיו את הסיגריה ולקחתי שאיפה והוא חטף מידי את הסיגריה בחזרה והוצאתי עליו את העשן "אני לא כאן מרצוני, אם לא היית בורחת היתי יכול להיות בבריכה" אמר ולקח עוד שאיפה מהסיגריה, "פשש.. לא משתעלת, אני רואנ לא הפעם הראשונה שלך, אז מה עוד אני לא יודע עלייך" אמר וגיחך לעצמו, "מעניין מה מאיה תגיד כשאתה נמצא בחדר שלי בזמן שאני ישנה ועוד מעשן אצלנו בחדר" וגיחכתי לעצמי, "בואי נראה" אמר והתקשר אל מאיה ואמר לה "מאיה מה אני אמור לעשות עכשיו?" והיא ענתה "להשגיח על הדר ולפחות הפעם תנסה שהיא לא תברח" אמרה ותומר ניתק את השיחה ואמרתי "מי צריך את ההשגחה שלך, ועכשיו עוף מכאן אני רוצה להתקלח" ותומר ענה כתגובה "כן באמת את מסריחה טיפב, ותתמודדי אני כאן" אמר ורתחתי מעצבים, "אתה לא שווה את זה שאני יענה לך" אמרתי ונכנסתי להתקלח, יצאתי מהמקלחת ופיזרתי את שיערי הרטוב והתיישבתי במיטה וקראתי פרק מהספר שלי, אני אוהבת לקרוא ספר במיוחד ספר של יאיר לפיד,הוא כ"כ חכם , קראתי ותומר קם מהמיטה והסתובב בחדר,לא התייחסתי ואז הוא שאל "מה את קוראת?" והתיישב בכיסא ממולי והרמתי את הספר שיראה והוא שתק, הקראתי בקול פסקה הזאת 'זוגתי שאלה את עצמה אם בא לי, החליטה שבטח לא, והודיעה לעצמה שזה בגלל שאני לא קשיב לה. אמרתי לה שאני לא יכול להקשיב לה כשהיא לא מדברת, אז היא הסבירה לי שאין שום טעם שהיא תדבר עם מישהו שלא מקשיב', הוא שתק ולא ענה,אני מתחברת לפסקה מכל התחומים, אם זה בבית שאמא רק מדברת ולי אין דעה אפילו שזה נוגע לחיי האישים, בצבא שמחליטים עליי בלי שאני יכולה לערער אפילו, בכל מקום בחיים אין לנו דעה כל כך, יש לנו דעה אנחנו צריכים להביע אותם, להילחם על העקרונות שחשובים לנו ולא לתת לאנשים להחליט עלינו, "מה זה אומר?" שאל אחרי הרבה זמן, "הוא אומר שהבת זוג שלו שאלה אם בא לו משהו והיא החליטה לעצמה שהוא יגיד לא כי במילא הוא לא מקשיב לה, אז הוא אמר איך אני יכול להקשיב שהיא לא מדברת " והוא גם ככה לא נראה לי הקשיב.. "הדר" רץ אליי מאור וחיבק אותי, "מה קרה??" שאלתי וצחקתי, "מה קרה??מה קרה??את זאת שהתעלפה" אמר וצחקתי, "אני חייה" ומאור הסתכל על תומר ומאור היה עצבני כשראה אותו, "כדאי שתחזור לאימון לפני שמאיה תביא לך לנקות את החדר אוכל" וצחקתי, "אם את צריכה משהו תתקשרי אלי" אמר ונשק למצחי ויצא מהחדר, "אתם ביחד?" שאל תומר אבל לא התייחסתי לשאלה והמשכתי לקרוא את הספר וראיתי שיחה שלא נענתה מאורי, "אורי רק עכשיו ראיתי את השיחה קרה משהו?" שאלתי ואורי אמר "את התעלפת ולא אמרת לי?את מרגישה טוב?רוצה אני יבוא לקחת אותך?" ושאל הרבה שאלות, "אורי אני בסדר,באמת" אמרתי וצחקתי מעט, "עשית לאמא שלך התקף לב" אמר וחיוכי ירד, "היא שאלה עליי?" אמרתי וסגרתי את הספר ועצמתי את עיניי שלא יברחו הדמעות, "הדר היא אמא שלך היא מרגישה בלב שקורה משהו לבת שלה, והיא שאלה איך את מרגישה.." אמר ולא יכלתי להוציא מילב מבפה כי גוש דמעוצ חנק את גרוני, "אז למה היא לא התקשרה אליי.." אמרתי בעצב, יש מצב אורי סתפ אומר בשביל לתת לי הרגשה טובה, "כי היא לא רצתה שתסנני אותה" אמר ועצמתי את עיניי שוב חזק
נקודת מבט תומר-
מה יש לה?למה היא עוצמת את העיניים ככה? שמעתי אותה מדברת עם הסוכן שלה אם אני לא טועה, "אני יודעת שהתקשרו אלייה מהצבא..אורי זה בסדר כנראה לא נועדנו להיות מושלמים" אמרה וראיתי את עיניה התכולות נפתחות ונוצצות, "הקטלוג של השמלות יצא?" שאלה והיה על פנייה חיוך ואמרה "הכל בשבילך", "מה?מתי הוא ביקש?" שאלה ועלה על פנייה חיוך וגם על פניי, יש לה חיוך מדבק, "אמ..בפסח אין לי מושג,או שאני אהיה עם ענת חברה שלי או שאני אטוס לסבתא" אמרה ושיחקה בשפתייה, "לא אורי,אני לא באה אלייך חוץ מזה אני ממש רוצה לטוס לסבתא שלי" אמרה והרימה את מבטה אליי וראתה ששמעתי את השיחה, "אממ אורי אני אדבר איתך, אני אבוא בסופ"ש אליכם אני אעשה הפתעה לעדן" אמרה וצחקה מעט, קמתי מהמיטה ויצאתי לבחוץ לעשן סיגריה טיפה, מעצבן להיות כל היום תקוע במקום 1, הכל בגלל שהיא יצאה לריצה באמצע הלילה מה היא יוצאת לריצה יש לה הליכון פה וחוץ מזה מי רץ כ"כ הרבה!