התחלה חדשה- עונה 2- פרק 13-

עברו שבועיים, ואני וגיא נבחרנו בהגרלה לעשות את העבודה של הסמסטר ביחד. ״אני רואה נשיקה״ חן לחש לי. ״לא תהיה נשיקה״ אמרתי. הוא גיחך. ״ראינו שלא היו נשיקות״ הוא אמר. ״תהיה בשקט כבר״ אמרתי ונתתי לו מכה. ״הוא עדיין אוהב אותך, את יודעת״ הוא אמר. שתקתי. ״אני יודע את זה בגלל שעדיין הוא לא מפסיק לחפור לי עלייך״ הוא הוסיף. ״תמר שבורה״ אמרתי לו. הם נפרדו לפני שלושה ימים. הבעת פניו השתנתה. ״אני פשוט לא אוהב אותה יותר״ הוא אמר. ״אהבה של שנה נעלמת פתאום?״ שאלתי. ״אני לא שולט בלב שלי״ הוא אמר. ״ומה הלאה?״ שאלתי. ״כלום״ הוא אמר. ״ומה עם כל הפעמים שנצא כולנו יחד? שניכם החברים הכי טובים שלי״ אמרתי. ״אתם תוכלו להיות חברים טובים פשוט?״ שאלתי. ״זה כמו את וגיא, אתם לא חברים טובים״ הוא אמר. ״אם אני וגיא היינו חברים טובים, גם אתם הייתם חברים טובים?״ שאלתי. ״יכול להיות״ הוא אמר. ״קבענו״ אמרתי והושטתי את ידי. ״אוקיי״ הוא אמר בחיוך מתגרה. ״זה לא יקרה, אבל אני מוכן״ הוא אמר. ״תשאיר את זה לי״ אמרתי.
״איפה נפגשים לעשות את העבודה?״ גיא שאל אותי בפלאפון. ״איפה שבא לך״ אמרתי. ״בפארק?״ הוא שאל. יכולתי להרגיש את חיוכו. ״לא נראה לי שזה המקום הכי טוב״ אמרתי. ״בבית שלי?״ הוא שאל. ״אוקיי״ אמרתי בחיוך.
דפקתי בדלת. המון זמן לא הייתי בבית הזה. בעצם, משנה שעברה. אמא שלו פתחה לי את הדלת. ״ענבר״ היא אמרה בחיוך. ״היי״ אמרתי בחיוך. ״את וגיא.. חזרתם?״ היא שאלה בבלבול. ״לא לא, אנחנו עושים עבודה ביחד״ אמרתי. ״אה, חבל״ היא אמרה בחצי חיוך. ״אמא״ שמעתי את הקול של גיא. ״אני רק משוחחת עם ענבר, היא יודעת שהיא כמו בת בשבילי״ היא אמרה בחיוך. חייכתי. הוא סימן לי לעלות. ״היה נחמד לפגוש אותך״ אמרתי לה בחיוך. ״גם אותך חומד״ היא אמרה בחיוך. עליתי לחדר שלו. הוא השתנה לגמרי. ״איפה הגביעים?״ שאלתי. ״באחד הארגזים״ הוא אמר והתיישב על המיטה. הסתכלתי סביב. ״שינית פה לגמרי״ אמרתי. ״כן״ הוא מלמל.
״יש לך שיחה״ אמרתי כשהפלאפון שלו צלצל על השולחן. ״מי זה?״ הוא שאל והמשיך לקרוא בספר הלימוד. מזמן לא ראיתי אותו חרוץ כל כך. ״אממ.. לידור״ אמרתי. ״עזבי״ הוא אמר. לידור ניתק, ואז ראיתי את התמונת מסך שלו. אני והוא מתנשקים בנשף של שנה שעברה. הנחתי את הפלאפון ושתקתי. ״טוב, אז אנחנו צריכים לעבוד על החלק האומנותי, אני משאיר את זה לך״ הוא הרים את מבטו אליי וחייך. ״הכל בסדר?״ הוא שאל אותי. ״כן״ אמרתי בחיוך. ״אז את אחראית על הקישוטים וכל החארטה הזה..״ ״סליחה שאני מפריעה, אתם רעבים?״ אמא של גיא נכנסה ושאלה. ״אנחנו עוד שנייה מסיימים״ גיא אמר. ״בואו לאכול ארוחת ערב״ היא אמרה. גיא הסתכל עליי. ״זה בסדר, אני לא ממש רעבה״ אמרתי. ״לא לא, אתם באים למטה נקודה״ היא אמרה בחיוך וחיכתה שנקום.
התיישבנו בשולחן. האחות הקטנה של גיא, שירי, והאח הגדול שלו, רון, ישבו איתנו. אבא שלו עדיין בעבודה. ״אני אלך להביא את האוכל״ אמא שלו אמרה. ״אתם זוג?״ שירי שאלה. ״לא״ עניתי בחצי חיוך. ״בצדק, אח שלי מניאק״ רון אמר. הסתכלתי עליו. ״סתום תפה״ גיא אמר בעצבנות. ״תגיד שזה לא נכון, גם בתיכון שאני לומד בו שמעו על המקרה שלכם״ הוא אמר. ״תתעלמי״ גיא אמר בעצבנות. המשכתי לשתוק. ״בבקשה״ אמא שלו הגיעה והביאה לנו את האוכל. ״תודה״ מלמלתי.