מלכת הפרצופים חלק ו

"ניראה לי שצריך להמשיך ישר" אמרה כריסטינה בזמן שהצביעה על הדרך הישרה.
"אולי נשאל מישהו" אמרה קרולינה בהתייאשות.
חצי שעה חיפשו כריסטינה וקרולינה את האכסנייה שהיו צריכות ללון בה.
"תגידי, ניראה לך שהמשפחה שלנו גרה קרוב לפה?!?!" שאלה קרולינה.
"לא יודעת, אבל יש מצב כי ארץ הפרצופים זאת ארץ ממש ממש קטנה" ענתה לה כריסטינה בזמן שהסתכלה על הדרך.
"טוב אני הולכת לשאול מישהו" אמרה קרולינה וצעדה לעבר אישה.
"שלום" אמרה קרולינה.
"שלום" ענתה לה האישה.
"את אולי יודעת במקרה איפה זה רחוב לסניר ?" ניסתה קרולינה להתרגל לדבר בשפת הפרצופים.
"או, כן. את ממשיכה מפה ישר ובפנייה הראשונה את פונה ימינה וכבר תיראי את השלט של הרחוב"
"אוקיי. תודה רבה לך."
"בשמחה רבה"
קרולינה רצה לעבר כריסטינה .
"אנחנו צריכות להמשיך ישר" אמרה בהתנשפות.
"אמרתי לך!" אמרה כריסטינה.
"מה אמרת לי?! את אמרת שנמשיך ישר אבל לא ידעת לאן לפנות אחר כך!"
"טוב אז לאן לפנות אחר כך?" שאלה כריסטינה.
"ימינה"
"הנה, בפנייה הזאת?"
"ניראה לי שכן"
"מה זאת אומרת ניראה לך?!"
"היא אמרה בפנייה הראשונה, זאת הפנייה הראשונה?"
"כן" ענתה כריסטינה , אך לא הייתה בטוחה במאה אחוז.
"טוב בואי נפנה, מקסימום נחזור"
"טוב" אמרה כריסטינה בלית בירה.
הבנות המשיכו לצעוד לעבר הרחוב.
"הנה! רחוב לסניר!" אמרה כריסטינה באושר.
"סוף סוף!" התנשפה קרולינה.
"פה גרה סרינה" הצביעה קרולינה על הבית שהיה בו שלט : "לסניר 3"
"מדהים!" אמרה כריטסינה בזלזול.
"מה יש לך?" שאלה קרולינה בעצבים.
"מה?" אמרה כריסטינה בקול.
"מה יש לך נגד סרינה, מה היא עשתה לך?"
"היא לא עשתה לי כלום, לא יודעת, אין לי תחושה טובה כלפיה"
"אוווו, את והתחושות שלך"
"הרבה פעמים צדקנו אני והתחושות שלי לידיעתך"
"בטח" אמרה קרולינה בלחש.
"טוב, הנה לסניר 40" אמרה קרולינה.
"הנה! לסניר 45" אמרה כריסטינה בשמחה.
קרולינה הכניסה את המפחת ופתחה את הדלת בשמחה.
כריסטינה ישר קפצה על המיטה.
"אני גמורה!" אמרה כריסטינה.
"גם אני, ואני רעבה!" אמרה קרולינה.
"תאכלי חטיף, מה אני אגיד לך. טוב תני לישון"
"טוב, טוב. לילה טוב לך" אמרה קרולינה.
"ניראה לי גם אני אלך לישון".
שתי הבנות העייפות מהמסע הזה נרדמו תוך כמה שניות.
הן עוד לא יודעות מה מחכה להן….