קיסר יפן – פרק 1 (חוות דעת …)

" אוף … " אמרתי
" מה קרה יוקי ? " שאל עוזרי הנאמן היקארו
" להיות קיסר זה משעמם ! אני לא יכול לצאת מהארמון , ואני לא יכול לראות מה יש מחוץ לארמון
כי החומות כל כך גבוהות ! "
" יוקי , אתה יודע שאתה כן רואה את מה שקורה בחוץ … "
" כן , אבל זה רק כשאני יוצא עם אבא ועם עוד שומר אחד לטיול , אבל אף פעם אני לא יכול לצאת לבד ! "
" טוב … זאת המסורת . "
" אז אני לא רוצה את המסורת הזאת . "
" תראה יוקי , המסורת של יפן עוברת כבר מאות במשפחה , יש ילדים ביפן שרק רוצים להיות
כמוך ! יש כאלה שמעריצים אותך … "
" אז למה אני לא רואה אותם ? תגיד לי , למה ? למה ?! "
" או , יוקי , אתה יודע … "
" לא ! אני לא רוצה את המסורת הזאת ! אני רוצה להיות ילד רגיל ביפן שהולך לבית ספר רגיל
ביפן , שאוכל אוכל רגיל ביפן . "
" יוקי , באמת .. "
" היקארו , תגיד לי , אם היית במקומי לא היית מרגיש כמוני ? "
" אני … אני … אני באמת לא יודע . אני חושב , אולי … "
" הבנת היקארו ? זה קשה , אין לי שום חברים ואני יושב בארמון כל היום .
החברים היחידים שלי הם עצי הדובדבן שלנו , בעונה הזאת הם פורחים . "
" עצי דובדבן ?! חחח , הצחקת אותי יוקי ! "
" אני לא צוחק , העצים האלה הם חברים שלי ! "
" יוקי , אני אוביל אותך לחדר שלך , אתה כנראה לא מרגיש טוב … "
– היקארו הוביל אותי לחדר –
" לא , אני לא צריך ! אני רוצה שתעזוב אותי . "
" כרצונך , יוקי . "
הלכתי לחצר , בחצר נמצאים עצי הדובדבן .

" אני יודע שאתם רק עצים , אבל בישבילי אתם החברים שלי … "

– – – – – – – –

– מה דעתכם ? פירסמתי כבר סיפור אחד קצר בשם "החיים בברלין" ,
ועכשיו אני מפרסם עוד אחד כדי להשוות בין איזה סיפור אתם אוהבים יותר (: