מתי היא תשים לב.. פרק 13 חלק ג'

נקודת מבט מאור-
מה זה הצעקות האלה, ראיתי את תומר יוצא מהחדר של הדר עם סיגריה ביד ומקלל, "אחי מה קרה?" שאלתי את תומר, "כלום גבר, אכלת כבר?" שאל, הנהנתי בראשי נכנסתי לחדר של הדר, הדר היתה במיטה מכוסה עד הראש ולא היה אכפת לה שקראתי לה, התיישבתי במיטה שלה וליטפתי את ראשה, "הדרי מה קרה?" שאלתי והיה לי עצוב לראות אותה ככה, הדמעות נזלו מעיניה ללא קול, "הדרי רוצה לספר לי?" שאלתי וחשבתי שזה אולי בגלל התמונות שהיא הצטלמה היום כי אמרו שהיא נסעה לצילומים, "התמונות לא יצאו יפה?" שאלתי וניגבתי את דמעותיה שיצאו מעינייה התכולות, "לא, הלוואי שזה היה זה" אמרה וניגבה את דמעותייה וחיבקה אותי, חיבקתי אותה גם
נקודת מבט הדר-
"אז מה קרה?" שאל והחזיק בפניי הרטובות, "הדבר הכי נורא שיכול לקרות לאישה" אמרתי ומאור אמר "מחזור?זה כל הבעיה?כבר הבהלת אותי" אמר ועלה על פניו חיוך, הורדתי את מבטי ואמרתי "לא,גרוע יותר" ונזכרתי וכל הדמעות ירדו שוב, איך הפכתי לבחורה הזאת שכולם רוצים רק להשכיב, הבחורה שאין לה עם מי לדבר וכל החיים שלה סובבים סביב צילומים בנים בנים ובניפ, אפילו החברות הכי טובות לא משמשות כתחליף לאמא, איפה החיבוק הזה של אמא הדאגה שלה, איפה?. יש לי הרבה תחליפים לאבא שלא בדיוק גדל איתי, אורי לקח עלי אחריות מגיל 16 ודאג שאני יאכל ישתה יצא לא יחזור מאוחר הכל אבא אמיתי וחבר, "ספרי לי" אמר ואמרתי "אני הפכתי לנושא שיחה מי יכניס אותי למיטה מהר יותר, תחרות בין דניאל לתומר" אמרתי ודמעות ירדו מעיניי אני מנוצלת, הם לא אוהבים אותי רק רוצים להשכיב אותי ע"פ נתונים חיצוניים, "אני הורג עכשיו את שתיהם במכות!" אמר עצבני וקם מחיבוקי ומשכתי בידו ואמרתי "לא..בבקשה לא..אל תשאיר אותי לבד" והוא התיישב וחיבק אותי, והרגשתי שלמישהו אכפת ממני, הוא לא רצה לצאת איתי, הוא רק רצה אותי בתור ידידה שלו,אני מתחילה לסמוך עליו, "אני מבקשת לחזור הביתה או לעבור בסיס" אמרתי וניגבתי את דמעותיי ומאור אמר בהחלטיות "את לא!כי את לא תעברי מפה בגללם!" אמר ואמרתי "גם אני אשמה, אני קלת דעת יצאתי איתו אני לא מאמינה" אמרתי והרגשתי מנוצלת מרומה ששיקרו עליה והכי הכי תמימה, עברתי המון בחיים המון השפלות מבנות שלא הסתדרו איתי כי בנים התחילו איתי, השפלות מאמא, השפלות מחבר, השפלות מכל הדברים האפשריים אבל אני?אני לא נכנעת!, קיבלתי אסמס מאביב 'חיים שלי קטנה את באה לאכול?' ועניתי 'לא.. תבוא אליי אחרי זה' ואמרתי "מאור..לך לאכול אבל אל תגיד שסיפרתי לך" וניגבתי את הדמעות, "את חזקה.. אבל זה משהו שכדאי לספר לא?" אמר והנדתי את ראשי לשלילה, "אז בואי איצי לאגול, אל תתיחסי אליהם את תהיי איתי ואני אשמור עלייך" אמר וחיבק אותי חזק, "טוב רגע אני אשים מדים" אמרתי וצחקתי, נכנסתי למקלחת ותיקנתי אצ האיפור ושמתי מדים, "יש לך תמונות מהיום?" שאל מאור כשהיתי במקלחת, "אה כן תראה באיפון שלי אבל לא נראתי משהו" אמרתי ומאור שתק וכשיצאתי הוא אמר "את ממש יפה, גם בתמונות וגם עכשיו" אמר וחייכתי, יצאנו לחדר אוכל ונעצרתי לפני שנכנסתי ומאור ראה ובחזיק בידי ומשך אותי לתוך החדר אוכל, ישבנו אחד ליד השני ואכלנו, שמעתי את תומר עונה לאיפון ואומר "אהובה שלי אני אוכל" וסיים לדבר באיפון, "יש לך בת זוג" אמרתי וחייכתי, "כן, היא לא מכאן, היא מהעיר שלי מראשון אבל היא קטנה ממני בשנה" אמר וחייכתי אליו, "אני חושבת שאני הולכת לחדר שלי, ומאור תודה על שאתה נחמד אלי" אמרתי וחיבקתי אותו ויצאתי מהחדר אוכל לחדר שלי ונשכבתי במיטה השתדלתי לא לבכות.. ונרדמתי
נקודת מבט *****-
נכנסתי לחדר של הדר בשקט לא רציתי להעיר אותה, היא נראתה נסערת היום, התיישבתי במיטה לידה , את כל כל מלאך, "מה..מתי הגעת!" שאלה הדר ושפשפה מהר את עינייה, היא אפילו יפה כשהיא קמה, "מה היית מרגיש אם מישהו שאתה סומך עליו עושה עליך תחרות מאחורי הגב?" שאלה והסתכלה בתוך עיניי עם עיניה התכולות לא ידעתי מה לענות והרכנתי את ראשי..