שרלוק הולמס – פרק 4 : תעלומת רכבת לונדון מתחילה
" ווטסון , אפשר את הכרטיסים ? "
" כן , הנה הם . "
" בסדר , עכשיו צריך ללכת לכרטיסן . "
" רק רגע , אתה בטוח שלא שכחנו משהו ? " שאל ווטסון
" מה שכחנו ? "
" אני לא יודע , תמיד אנחנו שוכחים משהו .. "
" נו באמת ווטסון , אתה רק הלחצת אותי .. עכשיו צריך להזדרז לכרטיסן . "
" איפה הוא ? "
" הנה פה , ליד הרכבת . "
" כרטיסים בבקשה … " אמר הכרטיסן
" הנה . "
" תודה רבה גבירתי .. "
" אוי לא , תראה שרלוק , התור הזה מאוד ארוך , אנחנו נספיק להגיע ? "
" אל תדאג , התור מתקדם מהר , שמעת את הכרטיסין , בסך הכל צריך להביא כרטיס ולהיכנס ,
זה העניין בכרטיס . "
" כמובן שרלוק , אבל אולי נקנה עוד קצת אוכל ? "
" בשביל מה ? "
" כדי שלא נהיה רעבים כמובן . "
" יש ברכבת 2 קרונים של מסעדה , והבאנו איתנו גם אוכל , מה זה לא מספיק ?
חוץ מזה , איך הכרטיסן הזכיר לך אוכל ? "
" הוא לא , אבל יש דוכן קרוב לרכבת … " אמר ווטסון ושם את ידו על בטנו
" אם אנחנו נלך לדוכן נפספס את הרכבת . " אמרתי
" תאמין לי אנחנו לא ! הרכבת אמורה לצאת בעוד 10 דקות , בסך הכל הליכה של 4 דקות … "
" אתה מתכוון 4 דקות הלוך חזור ! זאת אומרת שישארו לנו בסך הכל 2 דקות , ואולי התור
יתמלא , סופית אני אומר לא . "
" נו באמת שרלוק … בסך הכל 2 חטיפים נוספים ! "
" כרטיסים בבקשה " אמר לנו הכרטיסן
" רואה ווטסון ? אם היינו הולכים לדו…. ווטסון ?! "
" ווטסון תחזור הנה ! "
למרות שלא ראיתי אותו , ידעתי שהוא הלך לדוכן .
" סליחה אדוני הכרטיסן , אבל פשוט … "
" זה לא משנה מה התירוץ לזה שאין לך כרטיס ! אתה צריך ללכת ולקנות כרטיס ,
אבל לא יהיה לך זמן כי הרכבת יוצאת עוד כמה דקות . "
" לא לא , יש לי כרטיס אבל פשוט וו… "
" סליחה אדוני , התור מתעכב פה והרכבת יוצאת עוד מעט ! או שתביא לי את הכרטיס ותיכנס ,
או שתצא מהתור . "
התחלתי לרוץ לדוכן האוכל למרות שלא ידעתי היכן הוא .
" הו לא ווטסון … מה עוללת לי … " אמרתי לעצמי בשקט
" הרכבת תצא עוד 4 דקות ! " אמר הכרטיסן
הנה אני רואה את ווטסון !
" ווטסון ! חזור ווטסון ! "
" שרלוק ? "
" ווטסון ! "
" מה אתה עושה פה ?! בגללך נפספס את הרכבת ! "
" אבל אין לנו חטיפים לדרך , היית מחכה לי בתור ! "
" אבל אי אפשר לחכות , הכרטיסן אמר לי : או שאני נכנס , או שאני יוצא ,
היית רוצה שאני אכנס בלעדיך ? "
" זה לא משנה עכשיו , נדון בריב הזה ברכבת , עכשיו תתחיל לרוץ ! "
– צ'ו צ'ו – צ'ו צ'ו –
" זהו זה הגענו בזמן . " אמר לי ווטסון
" מה פתאום הגענו בזמן ?! אם נחכה עד שנגיע לכרטיסן הרכבת כבר תצא ! "
"אז אנחנו נדאג שניכנס … " אמר לי ווטסון
" מה אתה מעולל שם ווטסון ? "
" קדימה אחרי , לתוך הבניין ! "
" קח את זה שרלוק ותלבש את זה . "
" אתה צוחק עליי ? אני לעולם לא אלבש כזאת חליפה ! "
" שרלוק , אם אתה רוצה להיכנס לרכבת תלבש את זה ! "
" בסדר ווטסון .. "
– כעבור 2 דקות –
" פנו את הדרך ! אנשי עסקים מגיעים לפה ! "
" שלום רבותי ! מה שמך ? " שאל הכרטיסן אותי
" שמי שרלוק , וזה ווטסון . "
" השמות האלה מוכרים לי … אתם במקרה עוסקים בבלשות ? "
" אנחנו ?! …. מה פתאום ! אנחנו אנשי עסקים רגילים ומצליחים . "
" מעולה , אז אתם כנראה במחלקה הראשונה , אני צודק ? "
" כן ! הנה הכרטיסים . "
" הכל נראה לי תקין … אתם יכולים להיכנס . והגעתם בדיוק בזמן ! "
-נכנסו לרכבת-
" מה אמרתי לך שרלוק ? הבגדים האלה יצילו אותנו ! "
" אה כן ? רק שתדע שאתה מלכתחילה סיבכת אותנו , והתנגדת לכרטיסים למחלקה ראשונה !
אם הוא היינו לוקחים מחלקה רגילה , הוא היה חושד . הרי למה שאנשי עסקים מצליחים
יקחו מחלקה רגילה ? "
" טוב בסדר שרלוק … עכשיו אנחנו צריכים לתפוס לנו את החדרים במחלקה הראשונה . "
" אחריך ווטסון . "
– כעבור שעה –
" אין כמו לראות את הטבע מהחלון ברכבת … " אמר ווטסון
" אתה בהחלט צודק ווטסון . "
" מה דעתך על הנוף ? " שאל ווטסון
" מאוד מרשים , אך אני חושש שבקרוב תגיע אלינו סופה . "
" למה אתה סבור כך שרלוק ? "
" תראה את העננים , הם אפורים . "
" מה שנכון נכון . " אמר ווטסון
" שנלך לקרון המסעדה ? " שאלתי
" בהחלט . "
-אני ווטסון הולכים לקרון המסעדה-
" אז תגיד שרלוק , חשבת פעם על לעשות טיול ? הכוונה לטיול ללא רכבת … "
" חשבתי לא פעם , זה נשמע רעיון טוב אבל עם זאת מסוכן … "
" מסוכן ? למה מסוכן ? זה דווקא חוויתי . "
" נכון , אבל אנחנו לא יודעים לאילו צרות אנחנו יכולים להיכנס בטבע , לדוגמה אם עכשיו
היינו מטיילים בחוץ , ובדיוק עכשיו מתחילה הסופה … זה דבר מסוכן . "
" את זה אמא טבע תחליט . " ווטסון אמר והתיישב בכסא הראשון הפנוי שראה ,
גם אני הצטרפתי אליו .
" התפריט נראה טוב … אולי אני אזמין רביולי ? או אולי משהו מתוק כמו וופל בלגי ? "
" אני חושב שאני אבחר פירות ים . "
" פירות ים ?! אני לעולם לא אוכל אותם ! " אמר ווטסון
" למה לא ? תנסה . "
" אני פשוט אלך על וופל בלגי , ואתה תיקח מרק פירות ים ? "
" כן . "
" זה יצא לנו 40 לירות … איך שהמחירים עולים מדי יום … "
" נו באמת ווטסון , עכשיו שוב תתחיל להיות "חסכן" ? "
" טוב בסדר שרלוק , הבנתי … הנה הכסף , עכשיו תקרא למלצרית . "
" סליחה אפשר לקבל פה שירו… "
-התאורה מפסיקה למשך כמה שניות-
" זה היה מוזר … " אמר ווטסון
" אני בהחלט מסכים . "
-המלצרית ניגשת-
" תתעלמו זה בג… "
" אההההה ! "
" מה זאת הצרחה הזאת ?! "
" אני לא יודע מה זה ווטסון , אבל כדי שנברר ובהקדם ! "
"מה קרה גברתי ? "
" ענק הספיר שלי ! הוא נעלם ! הוא היה בצבע כחול והוא מאוד חשוב לי ! "
" רק רגע ! אני לקחתי איתי את ה 40 לירות שלנו , ועכשיו הם נעלמו ! "
… " איפה התיק שלי ?! "
שמענו צעקה שבאה מרחוק
" ווטסון , נראה שגם בחופשה אנחנו צריכים לעבוד …
במיוחד כשגנבו מאיתנו … "
" תשמע שרלוק , משהו פה לא בסדר , ממש לא בסדר … "
תגובות (2)
שאלה, קראת את הספרים של שרלוק הולמס? אם כן, היית יודע שהוא בן אדם מחושב וחכם ברמה כזאת שאתה לא יכול להבין מאיפה הסופר הביא את המסקנות האלו שלו. והסיפורים תמיד נכתבו מנקודת המבט של דר. ווטסון, בגלל שבאמת בלתי אפשרי להבין את צורת המחשבה של שרלוק. זה נראה כאילו סתם חשבת "אוקיי, נשתמש בשמות של שרלוק הולמס ודר. ווטסון, נחרבש כמה תעלומות והסיפור מוכן!!". זה לא ככה. התעלומות בספרים היו מקוריות ומרתקות, לכל תעלומה היו אלפי אפשרויות ופתרונות מתוחכמים. אני מצטערת על התגובה הביקורתית הזו, אבל לדעתי כדאי שתמציא לך שתי דמויות אחרות של חוקרים במקום לגרוע מכבודו של ארתור קונן דויל.
ברור שקראתי ספרים של שרלוק ,
ואני יודע ששרלוק וגם ווטסון ממש לא דומים , אבל זה בכוונה ,
אני משנה את הסיפור אבל אני פשוט לוקח חלקים שדומים מהסיפור , משנה אותם ,
נותן לפעמים הומור , ולבסוף כותב את הסיפור .
אני מסכים לכל הדברים שאמרת , אבל אני גם משנה את הסיפור ,
כי גם ככה אסור לפרסם סיפור שהוא לגמרי מעותק .