שרלוק הולמס – פרק 2 : תעלומת הנשף האבוד נמשכת

הלכנו לרחוב רברד , לחפש את הבית של הגברת ,
לא לקח לנו יותר מדי זמן כדי להגיע לשם …
הרחוב היה חשוך , וערפל עבר בו , דבר שהיה מסתורי יחסית לשעות הצהריים .
" היכן הבית שלך ? " שאל ווטסון
" ממש פה . " אמרה הגברת והצביעה על הדלת
נכנסו לבית , הדלת השמיעה חריקה , אבל יחסית לרחוב המוזנח והדלת החורקת …
הבית נראה מצוחצח ויפה .
היתה בו מנורת קריסטל מעל שולחן האוכל , בית נחמד אבל הרחוב לא מתאים לאווירת הבית .
בזמן שחשבתי לי על הבית ווטסון מצא משהו .
" היי שרלוק , בוא תראה ! "
" מה מצאת ווטסון ? "
לפתע ראיתי את יהלום זהוב שמסנוור את העיניים , אפילו לי היה קשה להסתכל עליו !
" ואו ! עבודה מעולה ווטסון , 99% שהפושע נגע ביהלום הזה והוא בטעות נפל לו ,
אז נוכל למצוא טביעות אצבע ולמצוא את הפושע . "
למרות שהדבר שאמרתי היה ברור לכולם , רק רציתי להבהיר את המצב …
" ווטסון , תביא לי את הכפפות והשק . "
" כפפות ושק ? אהה … אופס ? "
" לא הבאת את הכפפות והשק ?! "
" שחכתי אותם בכרכה כשנסנו לבית של הגברת … "
" אוי ווטסון … נצטרך לאלתר משהו .. "
" רק רגע , אני חושבת שלי יש כפפות ושק ! " אמרה הגברת
" זה נהדר , אנחנו נשמח אם תביאי אותם … "
אמר ווטסון , וכנראה רמז לגברת להביא אותם עכשיו …
" הנה , רק תיזהר על הכפפות , הם עדינות . "
לקחתי את היהלום , ושנייה לפני שהספקתי להכניס אותו לשק …

" אהההה ! " צעק ווטסון
" אוי ואבוי לי ! " אמרה הגברת
" אוי ואבוי לכולנו ! דווקא עכשיו התחיל לרדת גשם ? " אמרתי
" גשם ? זה לא משנה , הברק שפגע בבית יותר משנה ! עכשיו אין לנו תאורה …
מה נוכל לעשות ? "
" אני ציפיתי לזה , ולכן הבאתי איתי מנורה קטנה שיכולה להיכנס לכיס . "
" אבל איך ידעת ? " שאל ווטסון
" הערפל היה גם ברחוב שלנו ,(רחוב בייקר 221 ב') ולכן ציפיתי לגשם ברחבי לונדון . "
" טוב נו , אתה בכל מקרה שרלוק הולמס , אתה יודע הכל … "
" ווטסון ! המנורה ! "
" אוו , כן … "
הכנסתי את היהלום לשקית , אבל לבסוף הוצאתי אותו , משהו פה לא בסדר ! חשבתי …
רצתי לכיוון הדלת כדי לצאת מהבית .
" היי שרלוק , לאן אתה רץ ?! "
" משהו פה לא בסדר ביהלום הזה ! "
אמרתי ורצתי .
" אפשר עוד לתפוס אותו ! "
" את מי ? " שאל ווטסון
" את הגנב ! "
" אבל הוא לא פה ! "
" זה מה שאתה חושב , אבל אם אני אפנה בדיוק לרחוב הזה …
אה הא ! זה הפושע שלנו ! "
" איך אתה יודע שרלוק ? " שאל ווטסון ואחריו הצטרפה גם הגברת לשאלה
" קודם כל , תסתכלו על היהלום הזה ! הוא לא מסנוור והוא נראה פחות זהוב ,
וחוץ מזה אני חרצתי את היהלום הזה עם הציפורן , ז"א שהוא יהלום מזוייף לחלוטין . "
" אבל איך ידעת שזה הגנב ? ואיך ידעת שהוא יהיה בדיוק פה ? " שאלה הגברת
" הרי הגנב שם לב שהוא שכח יהלום אחד , ולכן ברגע המתאים (שהרגע הוא בסופת ברקים)
הוא חטף את היהלום והחזיר אחד מזוייף , והוא ניסה למנוע מאיתנו לגלות את טביעות האצבע
שלו , בכך שהוא לקח את השק והכפפות (כדי שאנחנו ניגע ביהלום ולא נוכל לדעת איזו טביעת
אצבע של מי..) ולבסוף כדי לברוח הוא היה חייב ללכת לתחנת הכרכרות שנמצאת בדיוק פה . "
" ואו שרלוק אתה גאון ! " אמר ווטסון
" אבל מה עם שאר התכשיטים ? " שאלה הגברת
" שאר התכשיטים נמצאים אצל הגנב שלנו , בדיוק בכיס מעילו . "
אמרתי וחטפתי את התכשיטים מהגנב
" תודה רבה שרלוק ! עשית עבודה מצויינת ! הנה התשלום , אני מקווה שזה יספיק לך … "
" כמובן ! 500 לירות יספיקו בהחלט ! "
אמרתי
" עשית עבודה מצויינת שרלוק ! " אמר ווטסון
" לא … אנחנו עשינו עבודה מצויינת ! "

-רעיונות לתעלומה הבאה של שרלוק יתקבלו בשמחה בהודעות !