מתי היא תשים לב.. פרק 13 חלק א'

נקודת מבט הדר-
"מה?איך היא מרגישה?" שאלתי את דניאל, "היא תהיה בסדר, אתמול היא יצאה ושתתה הרבה אלכוהול ולא שתתה בכלל מים" אמר דניאל וסגרתי את הספר שלי ושפשפתי את פניי, דניאל התיישב לידי ושיחק בקצוות שיערי הארוך שנח על גבי, "איזה ספר את קוראת?" שאל ונשכב על המיטה וידו מלטפת את גבי, "עומדים בטור של יאיר לפיד" אמרתי והוא צחק והסתובבתי עם פניי אליו "מה מצחיק?" שאלתי ונשכבתי לידו ופנינו היו קרובים,דניאל ממש חמוד נראה טוב בן 19 "חשבתי שאת מהבנות שאוהבות רומנטיקות וכל אלה" אמר והתקרב אל פניי, לא זזתי ועצמתי את עיניי, "יש יותר מידי כאב, אין רומנטיקה" אמרתי וצחקתי, הוא קירב את שפתיו אל שפתיי ונישק את שפתיי, מה הוא עושה?אני לא אוהבת את הנשיקה אבל אני רוצה לשכוח מתומר, הנשיקה הפכה לנעימה, לשונו התחלק לפי וגופו עלה מעל גופי וידיו ליטפו את מותני, אני קלת דעת.. אני סתם מנצלת אותו, שפתיו נישקו את צווארי "דניאל.." אמרתי בלחש ודניאל עצר והסתכל על עיניי ואמר "מצטער" ואמרתי "אל תצטער אבל אני לא בטוחה שאני מרגישה אליך את מה שאתה מרגיש" אמרתי בעצב, "אבל אני אוהב אותך הדר, ניקח הכל לאט, אם לא יצליח אנחנו נהיה ידידים שוב" אמר ונישק את צווארי וידיו נגעו במותניי מאיה נכנסה לחדר ואמרה "ואו.. תירגעו" ודניאל קם מעליי ואני קמתי מהמיטה וברגשתי נבוכה, "תמר חזרה הביתה אז אל תחכו לה" אמרה והנהנתי והיא הלכה, "אני הולך לחדר שלי, תבואי לשם" אמר ונשארתי בחדר כי מאור שלח לי אסמס שהוא בא אליי, הוא בחדר עם דניאל, "בואי לחדר שלי ונלך לסדר את המועדון עם הספות" אמר וצחקתי "מה אתה מנדב אותי!" והלכנו לכיוון החדר שלו, אני ומאור נהינו ידידים מאוד טובים מהרגע שהוא הגיע, נכנסנו לחדר שלו ושמעתי את דניאל אומר "אחי מה אני אעשה, אני אוהב אותה אבל היא לא אותי" והם לא ראו אותנו ותומר ענה לו "היא אוהבת שמתיחסים אליה מגעיל חוץ מזה כנס איתה למיטה והיא תאהב אותך" אמר והיתי בהלם, הוא מתאר אותי ההפך לדניאל, אני אחת שלא נכנסת מהר למיטה, אחת שלא אוהבת שפוגעים בה, מאור שמע את זה ולא ידע שזה עליי, "על מי מדברים" אמר ונכנסנו לבפנים, עשיתי כאילו לא שמעתי וראיתי את תומר יושב במיטה ממול לדניאל ואמרתי "מאור אני בחוץ" ויצאתי, התיישבתי על הספסל וראיתי את תומר עובר ודיבר באיפון שלו "מה?איפה את!תחזרי הביתה עכשיו אל תתחילי עם בשטויות שלך!" זאת כנראה אחותו, ישבתי בספסל ולא התייחסתי אליו והסוכן שלי אורי התקשר "אורי מה נשמע", "הכל טוב את" אמר, "מעולה" אמרתי ואורי אמר "שמעי מותק אין לי דוגמנית שתצטלם עם השמלה, את יכולה לבוא?ני ארגן לך אישור יציאה" אמר ואני מתה על אורי הוא כמו אבא !! "אורי חיים אני יבקש רשות ובטח" אמרתי והלכתי בכוונה לתומר להראות שלא אכפת לי ממנו כבר "תומר חכה שניה" אמרתי ורצתי לכיוונו ונשארתי בשיחה עם אורי, "הא" אמר ונראנ לחוץ "אני צריכה לצאת להצטלם אפשר?" שאלתי והוא לא ענה והלך, "אמ אורי אני שניה מתקשרת אלייך" אמרתי וניתקתי את השיחה, רצתי לתומר והוא נכנס לחדר שלו, "מה הקטע?נמציא עליי דברים ומתעלם ממני?" שאלתי ונכנסתי לחדר שלו נעמדתי מול הפנים שלו, "הדר אל תעצבני אותי עכשיו!" אמר בעצבים, זהו.. לא קיים בשבילי יותר והלכתי מהחדר שלו והוא קרא לי "רגע הדר.." ונעצרתי ביציאה מהחדר, "לאן את צריכה לצאת?" שאל וזה היה נראה שאכפת לו.. "לעבודה" אמרתי והוא אמר "איזה עבודה?" והתקרב אליי והעביר את ידיו בין שיערותיו, "צילומים, הסוכן שלי צריך מישהי שתצטלם עם שמלה, זה לא יקח הרבה זמן וזה קרוב לכאן בערך, אני אסע באוטובוס ואני אחזור" אמרתי ודיברתי כמו חיילת אל מפקד, זהו אין יותר פרוטקציה אין יותר אהבה.. "בסדר איפה זה יוצא אני אקח אותך" אמר ולא רציתי שיקח אותי, "לא צריך, אני אלך לבד" אמרתי והוא לקח את המפתחות שלו ויצא לבחוץ ואמר "גם ככה אני נוסע לבית" ולא עניתי ובאתי אחריו, התקשרתי אל אורי הסוכן ואמרתי "אני בדרך, לא צריך לצבוע שיער נכון?" שאלתי, "לא לא, אל תדאגי המאפרת תארגן אותך וילבישו אותך" אמר ושמחתי, "טוב אני מגיעה" אמרתי ואורי אמר "תבואי אלינו אחרי זה לאכול אני אחזיר אותך, אבל תישני אצלנו, עדן התגעגעה אלייך" עדן היא כנו אחות קטנה שלי, היא הבת של אורי, "אני לא יכולה לישון מחוץ לבסיס אבל אני אבוא ואני אחזור אחרי זה" אמרתי וסיימנו לדבר,